מחסום בית לחם

6:30 – בחוץ הרבה אנשים ומכוניות כרגיל. בפנים 6 עמדות פתוחות. לא עמוס. בהמשך כשהיה עומס הגיע שוטר והכניס בני 40 ומעלה דרך השער שבין העמדות, ללא בדיקה במחשב. מ', אקומני משוודיה, אומר שגם בצד הפלסטיני היה היום רגוע. אולי הגשם של סוף השבוע השפיע…

אחד האנשים שנדחו מנסה כל הזמן לדבר עם המאבטחים והשוטר, להסביר שאמור להיות לו אישור במחשב. אבל הם בדקו ואין. פנינו אליו בנסיון לעזור, אך הוא אומר שאינו מנוע. בסופו של דבר נאלץ לשוב על עקבותיו. כמוהו היו עוד כמה שהשוטר בדק עבורם את ההיתרים והחזיר להם עם הנחיות לפנות למת"ק. לא שמענו מה בדיוק היתה הבעיה.

אחרי 7 כבר ריק למדי וחלק מהעמדות נסגרות. החיילת בעמדה 4 כל הזמן צועקת, למרבה המזל לא ברמקול. כאשר התרוקן היא וחברתה פותחות את דלת העמדה ומוציאות את הראש החוצה. היא מסרבת להכניס אנשים שההיתר שלהם הוא לשעה 8 ואילך לפני שיגיע המועד, על אף שכבר ריק ורגוע והסמלת אומרת שאפשר להכניס. בשלב מסויים היא מברכת אותנו לשלום ומתגלית בחורה צעירה חביבה ועדינת מראה. שאלנו למה היא צועקת. היא פתחה עימנו בשיחה. מבקשת להבין מי אנו ומה עמדותינו.היא מופתעת לגלות שילדינו ונכדינו משרתים בצה"ל. מבחינתה אין דבר כזה כיבוש, הכל שלנו, אנחנו רוצים שלום והם לא וכיוצ"ב, למרות שהיא כן מקבלת באופן עקרוני את רעיון שתי המדינות…

7:30 – עזבנו.

מת"ק עציון

הגענו בסביבות 8, בדיוק כשנפתח ואנשים התחילו להיכנס, לפי רשימה שהכינו מראש. רוב האנשים באו להוציא כרטיס מגנטי. השירות מתחיל בימי ראשון רק ב-12:00. בינתיים יקחו מספר ויחכו.

דברנו עם אנשים בחניה, ואח"כ נכנסנו פנימה. בעיקר נתנו הנחיות מה להביא, למי להתקשר וכו'. ל-2 אנשים שהיו מצויידים במסמכים הנדרשים כתבנו בקשות להסרת מניעה והם נכנסו למסור אותן. לעומת זאת, אדם שהיתה לו הזמנה לבית משפט בישראל בעוד מס' ימים ובא לקבל היתר לאותו יום, ואדם אחר שהגיש בעבר בקשה להסרת מניעה ובא לקבל את התשובה, לא הורשו להיכנס. רק לאחר טלפון למת"ק ושיחה עם ד' הם הוכנסו.

עזבנו לקראת 9.