6:40 – אנו מגיעות לצד הישראלי של מחסום בית לחם. קר, אך לא גשום היום. האולם מלא, 5 אשנבים פתוחים ונראה שהמעבר זורם ללא בעיות. מגיע מיודענו ואומר שהכול בסדר היום. אך מיד אחרי שהוא עוזב הלחץ גובר ומתחילות להישמע צעקות בקהל. מצד שני אנו שומעים הוראות ברמקול: "שרוולים, לעצור הזרמה!" וקריאות נוספות.

6:55 – כעת העוברים כבר מתלוננים על הלחץ במעבר. חנה מצטרפת ומספרת שבחוץ סיפרו לה שביום חמישי, כשירד גשם, היה נורא. הגג בצד הפלסטיני דלף והגשם שטף את העומדים בתור.

7:00 – עוברים י', הילד מושתל הכליה ואמו, ומברכים לשלום. עובר אדם עיוור עם מלווה. לחץ וצעקות באולם. שוב הקריאה ברמקול לעצור "הזרמה" ונסיונות של החיילים לסדר את התור "ואחד-ואחד" (אחד-אחד). היוצאים מתלוננים ומדווחים שבצד הפלסטיני עמוס וצפוף. אפילו ל', פלסטינית נוצרייה מבית ג'אלה, שנמנעת בדרך כלל מלגנות את החיילים, מדווחת שיש בלגן גדול ומוטרדת מה יהיה בכריסטמס המתקרב.

7:05 – הלחץ נמשך. חנה מתקשרת למת"ק ומבקשת שיפתחו את השער בין האשנבים כדי להקל על הלחץ. לא קורה דבר.

7:10 – הלחץ נמשך. המאבטח אומר שאין חייל מהמת"ק, שמוסמך לפתוח את השער. חנה מתקשרת שוב, הפעם למוקד ההומניטרי. אבל אחרי רגע יוצא הקצין מאחד האשנבים ופותח את השער. מיד נוצרת התנפלות על השער, ברמקול מבקשים לא לדחוף והקצין מבקש "שוויה-שוויה" (לאט-לאט).

7:15 – פתיחת השער עזרה ותוך זמן קצר הלחץ משתחרר. ברמקול מהצד השני מורים הפעם: "שרוולים, להמשיך הזרמה". חבל שלא פתחו את השער לפני כן… כמה קל היה למנוע את הסבל מכל כך הרבה אנשים.

7:25 – האולם התרוקן והשער נסגר. מדווחים לנו שגם בצד הפלסטיני כבר אין אנשים. עזבנו.

8:00 – מת"ק עציון

הרבה אנשים. אנו מנסות לעזור למי שאפשר. לחלק נותנות את הטלפון של חיה (למנועי משטרה), או מנחות אותם איזה מסמכים להכין ונותנות את הפקס של סילביה. אדם אחד קנה רכב לחלפים וגרר ישראלי הביא אותו עד למחסום. שם אמור היה לפגוש אותו גרר פלסטיני. בין לבין הגיע שוטר, חשד שהאוטו גנוב והחרים אותו. עכשיו הוא יאלץ להתרוצץ ולהוכיח שקנה את הרכב כדין. בינתיים יש לו בעיה דחופה יותר – מפתחות הבית נשארו ברכב. אנו מייעצות לו ללכת למשטרה בסמוך, בתקווה שלפחות את המפתחות יוכל לקבל היום… המכונה לא עובדת, ולא מכניסים אנשים. רק אחרי שחנה מתקשרת החייל מברר עם האנשים ומבין שאכן המכונה לא עובדת ואין באפשרותם להוציא מספרים.

9:10 – עזבנו, בתקוה שאחרי לכתנו יוכנסו האנשים ויוכלו להגיש את בקשותיהם.