שטח אימונים  למחיקת המורשת הפלסטינית ולרווחת מתנחלי בית חורון

הגענו לפסגת ההר שעליו יושב מדורות הכפר הפלסטיני בית עור אל פוקא וצפינו ביחד עם שניים מתושביו בהר שמנגד הכלוא כ”שטח אימונים” . הפתיחות והידידותיות שבה התקבלנו היא בלתי נתפסת לנוכח התמשכות העוול והכוונות מרחיקות הלכת של הכיבוש הישראלי במקום .

מטרת הפגישה עם הפלסטינים בבית עור אל פוקא היתה יצירת קשר ראשוני וקבלת מידע על החיים לפני ואחרי כליאת רכס ביתוניא בפניהם .  על מצב העגום של המקאמים הכלואים שייח זיתון ואום א שייח עמדנו במשמרת קודמת: הרכס נסגר כשטח אימונים  בזמן  האינתיפדה הראשונה ונסגר בגדר כפולה אחרי האינתיפאדה השנייה ב2004 – עם כביש “ביטחון ” בין שתי הגדרות.

אלפי עצי זית נטועים בתוך טרסות ברכס שופע המעינות והשרידים ההיסוטורים כולל שני המקאמים המוזנחים ומתפוררים המעידים כאלף עדים הן על המורשת המוסלמית של האזור במאות השנים האחרונות והן על המחטף והעוול שמתבטא במניעת הגישה של הפלסטינים לאדמותיהם לעצי הזית שלהם ולמקאמים שידעו ימים טובים יותר. היתרי כניסה למסיק ניתנים לימים בודדים בשנה והכניסה היא דרך שני שערים חקלאיים אחד ממוקם בחצר בכניסה לבית חורון סמוך לסופר מרקט המקומי (שבו היה ניסיון לפיגוע בשנה שעברה, אשר הסתיים במות שני הפלסטינים) והשני במחנה עופר.

כביש “עורק חיים” נסלל לחבר בין הכפרים לרמאללה אחרי ששלטונות הכיבוש החליטו שכביש 443 שנסלל על אדמות פלסטיניות יהיה לשימוש ישראלים בלבד.  הרכס הכלוא כשטח אימונים מס 934, הוא בן  14,755 דונם. (דרור אטקס , גן נעול ע’ 51).

זהו”שטח אימונים” שמעולם לא התקיימו בו אימונים. ובמקום: הוא רוחש בפעילות של מתנחלי בית חורון  שחדורים במוטיבציה לפתחו כשמורת טבע ופארק ארכיאולוגי .

בספרו של ד”ר זאב וילנאי ” יהודה ושומרון, הגדה המערבית” שיצא כבר ב1968. יש פרוט רב ושלל מפות של מלחמות ישראל בכלל ואלו המפורסמות של מעלה בית חורון בפרט. וזאת החל מכיבוש הארץ ע”י יהושע בן נון וכלה במלחמת 1967.

לגבי שמות הכפרים , ההנחה של וילנאי היא שהשמות  “בית עור א פוקא” ו”בית עור א-תחתא” אינם אלא שיבוש של השמות “בית חורון עליון” ו”בית חורון תחתון . אך לפי המסורת המוסלמית שמות הכפרים ניתנו לכבודו של נבי עור . בבית עור א-תחתא נמצא קברו של נבי עור ועליו נבנה מסגד “נבי עור”.

בפגישה ראשונה זו עם הפלסטינים גם למדנו על השמות שלהם לרכס הידוע לישראלים כ “רכס הראש” או “”רכס ביתוניא”: ג’בל אבו זיתון (ובראשו מקאם אבו זיתון ) וג’בל אום א שייח (שבראשו מקאם אום א שייח).

הדרך למחיקה פיזית עוברת דרך מחיקת המורשת התרבותית והזיכרון הההיסטורי – קודם כל מהמפה!   מחיקת השמות מהמפה – שמקשרת בין מסורת תרבותית למיקום הגאוגרפי ולבעלות.

פארק ארכיאולוגי ושמורת טבע “רכס הראש” בדרך:
פארק ארכיאולוגי ב”רכס הראש” הוא נכס לאומי פטריוטי שאם נתעלם ממנו או נפחית בחשיבותו כ”מומצא/מיתולוגי ” וכד’ נחמיץ את הבנת עוצמת הכוחות שחוברים למימוש פרויקט כזה שבכותרתו :מושגים כמו “מאבק על הדרך לירושלים” וחיבור ל”עוטף ירושלים” כהמשך ישיר לגבעת זאב ולעמק האילות שביניהם.  כפי שמתנחלי בית חורון רואים את הרכס והם ממש לא לבד.  

רשימת הקרבות המיוחסים למעלה בית חורון גדולה ביותר : 1. בימי כיבוש הארץ בידי יהושע בן נון וה’ סייע לו במטר אבנים מהשמיים נגד אויביו וגם נענה לפניה שלו לעצור את גרמי השמיים ממהלכם:” שמש בגבעון דום ירח בעמק איילון”.  2.פלישת הפלשתים בראשית ממלכת שאול. 3. שלמה בנה וביצר את בית חורון עליון ובית חורון תחתון.4 . פלישת שישק מלך מצריים בימי רחבעם 925 לפנה”ס .5 . “במעלה בית חורון נחל יהודה המכבי  את נצחונו הגדול על צבאות היוונים ובזה הבטיח לעצמו את הדרך לירושלים- משאת נפשו.” וגם בסביבה הוא נפל ב161 לפנה”ס.  6 .ב66 לספרה , היה מעלה בית חורון שדה קרב במרד היהודים ברומאים.

על התוכניות העתידיות והסיורים בהווה של מתנחלי בית חורון בשטח אימונים 934 תוכלו ללמוד מהאתר של “בית חורון” בכלל ושל שי לסלו מההתנחלות בפרט. את החגיגות שתראו בסרטונים המצורפים – לא רואים  מבית עור אל פוקא מבית עור אל תחתה ומביתוניא בעלות האדמות. חשוב לראות ולהפיץ בכדי לחשוף את הגזל וההונאה הקרוחים בסגירת הרכס.

שלושה סרטונים מבית היוצר של בית חורון מאפשרים לנו גישה ישירה לאופן שבו הם רואים ומציגים עצמם כבעלי הבית של “שטח אימונים סגור”:

1. מקאם שייח זיתון –  ההגחכה של מקאם שייח זיתון וקריאת המחרב “פינת חי” –  היא ביזוי אתר קדוש של הנכבשים. והפרה כפולה של זכויות חופש הדת של הפלסטינים. (מניעת גישה וביזוי אתר קדוש לנכבשים).
2 . רכס הראש  –  המסע אל “רכס הראש-שמורת טבע בית חורון:
3. מתרבות חקלאית פלסטינית ל”טבע”: ילדי בית חורון מכייפים בבריכה שבין הטרסות ועצי הזית הפלסטינים. התרבות החקלאית הפלסטינת הופכת ל”טבע” ול”שמורת טבע”: