חזרה לדף חיפוש דוחות

בית פוריכ, ג’ית, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ה’ 10.4.08, אחה”צ

צופות ומדווחות: נועה פ. ודבורה ל. (מדווחת)
10/04/2008
| אחה"צ

תרגום: חנה כ.

מחסום צומת זעתרה/תפוח 14:03
בתור נמצאות 4 מכוניות הבאות מן הצפון, מכונית אחת ממזרח, מכוניות הבאות מן הדרום אינן נבדקות.


חווארה
(14:10-15:56 ו-16:39-16:52)

ימי חמישי אחרי הצהריים הם מועדים  עסוקים מאד במחסום חווארה.  סטודנטים שלומדים באוניברסיטה  בשכם חוזרים הביתה לסוף השבוע.  היום הזה לא היה יוצא מן הכלל. כאשר הגענו ב-14:10 היו כ – 100 הולכי רגל בתור לשכם. בשעה 16:39 היו יותר מ-150. כמו כן היה זרם מתמיד של הולכי רגל לשכם.

היה תור שבו היו באופן קבוע 5-8 מכוניות שחיכו להיכנס לשכם ומספר בלתי ידוע של מכוניות שיצאו משכם (בחזרתנו מבית פוריכ בשעה 16:39 ראינו 12 מכוניות בתור). מגרש החניה היה עמוס במוניות ומיניבוסים . הולכי רגל חיכו לטרמפים, בכיוון הכניסה לשכם, וחיכו לחברים ולבני משפחה שנתקעו עדיין בתורים.

אשה אחת עמדה וונענעה בזרועותיה את תינוקה הבוכה שנראה היה בן פחות מחודש. לידה היו כחמש חבילות. חם מאד בחוץ והיא ותינוקה היו לבושים  חם מדי. שאלתי את עצמי כמה זמן יהיה עליה לחכות. רוכלים מכרו ירקות, צמחים, משקפיים משקאות ואוכל מבושל.

החיילים לא צעקו היום. סגן משנה פ. היה המפקד ות. היה קצין המת"ק. הרשו לנו לנוע בשטח בחופשיות והפלשתינאים שחיכו לידידים  הורשו לשבת בשטח המוצל שפעם החזיקו בו את המעוכבים.  איש צעיר שביקש לעבור בתור הצדדי המיועד לקשישים ונשים הורשה לעבור משום שהיה בדרכו לחתונה. הירשו למוכר המשקפיים להיכנס למחסום ולעבור לצד של שכם כדי למכור את סחורתו. הרוכלים סיפרו לנו שהיום החיילים לא גירשו אותם, אבל אתמול היה יום קשה מאד.

התור הצדדי (המיועד לנשים ולקשישים) פעל כל הזמן. בעוד שכל אחד ואחד נבדק עברו כ-80 הולכי רגל ב-10 דקות (14:27-14:37). כאשר הצפיפות גברה, הרשו לנשים לעבור בלי בדיקה ו – 45 הולכי רגל עברו ברגע! (15:00-15:01).

הגברים הצעירים חיכו בשלושה תורים. לכל תור תא בידוק נפרד. ברגע אחד עברו כ-3 בחורים צעירים דרך קרוסלות היציאה האחרונות. (מ-14:23-14:43,  72 גברים צעירים. מ-15:04-15:34, 94 גברים צעירים). אחד היוצאים מן הכלל שראיתי היה איש צעיר עם מטען קטן. זה לקח 8 דקות לבדוק אותו ואת המטען  נאמר לנו על ידי אנשים שעברו שזמן ההמתנה היה כשעה.

זמן הבדיקה של כלי רכב שבאו משכם היה מקסימום כ-13 דקות ומינימום 2 דקות כשהממוצע בערך 5 דקות (14:27-14:32, 14:33-14:35, 14:35-14:37, 14:37-14:42, 15:25-15:32, 15:32-15:45, 15:45-15:53). זאת אומרת שאם היו 12 מכוניות בתור כפי שראינו ב-16:39, זמן ההמתנה היה לפחות שעה.

לא הייתה מכונית שיקוף לבדוק את מטענים.  נוסעי המכוניות נאלצו לצאת כ-50 מטרים מתא הבידוק והנהג היה צריך להתקרב עם רכבו. אחרי שהמכונית נבדקה, היה על כל נוסע להתקרב,  להסיר את הז'קט, להסתובב, ומטלטליו נבדקו.

5 מכוניות שנכנסו לשכם נבדקו במשך דקה כל אחת.

מ-14:44 עד 14:53 נבדקו 8 מכוניות.  החייל שבדק את המכוניות מנע מכמה נהגים מלהיכנס עם מכוניותיהם אבל כאשר הנהגים האלה הצליחו למשוך את תשומת ליבו של קצין המת"ק הורשו להיכנס. למרבה הצער קצין המת"ק כבר לא היה שם כאשר הלחץ גבר, אחרי 16:00.

חייל שבדק את המכוניות שנכנסו לשכם ראה את נ. הנהג שלנו ואמר לו לעזוב את המקום. נאדים התעלם ממנו עד אשר החייל אמר לו שמוטב לו להסתלק אחרת יפצח את ראשו. בנקודה זאת נ. ענה לו שהוא שייך למחסוםוואטש.  כמה דקות לאחר מכם בא אלי החייל לשאול אם הערבי שלובש את החולצה המחוייטת היה אתנו. נ., כרגיל, הצליח לעזור לכמה פלשתינאים שלא הורשו להיכנס לשכם עם רכביהם, בכך שהוא תרגם עבורם  או הפנה אותם לקצין המת"ק.

היו שני מעוכבים. אחד הגיע ב-15:04 וננעל בתוך תא המעוכבים. החייל אמר לנו שהוא מבוקש. המעוכב אמר לנו שהוא תמיד נעצר במחסומים ושבדרך כלל משחררים אותו אחרי שעה עד שלוש שעות. צלצלנו למוקד לדווח על המקרה. כאשר חזרנו מבית פוריכ ב-16:39 הוא כבר לא היה בתא המעוכבים. אבל היה בחור צעיר אחר בתא והוא לא היה נעול. זרועו הייתה נתונה במתלה. הוא לא ידע מדוע הוא מעוכב. הוא אמר שהוא ביקש לעבור בתור הצדדי מאחר שרק עתה חזר מבית החולים אבל החייל שם אמר לו ללכת לסופו של התור הרגיל. כאשר ניסה להתווכח  נאמר לו או ללכת לסוף התור או לתא המעוכבים. הלכתי לחפש את הקצין פ.  אך כאשר הצלחתי לתפוס את מבטו הוא כבר שיחרר את הבחור הצעיר.

הייתה שם קבוצה של כ-20 פסיכולוגים צבאיים (קב"נים) שהיו בסיור במחסומים. הם באו לבדוק את המתח שהחיילים חייבים לעמוד בו.


בית פוריכ 16:01-16:31

מחסום בית פוריכ לא היה עמוס. בחצי השעה בה שהינו שם היה תור קבוע של 3-4 כלי רכב שחיכו לצאת משכם. מפעם לפעם היו כלי רכב מבית פוריכ. בדיקת כל כלי רכב, מכל כיוון, ארכה כדקה. אפשר היה לבדוק בו זמנית רק מכוניות שבאו מכיוון אחד.

מפעם לפעם היו שם 3-4 הולכי רגל שהגיעו מבית פוריכ למחסום בדרכם לשכם. לעיתים היה עליהם לחכות מספר דקות עד שהחיילים הבחינו בהם. היה זרם מתמיד של כ-10 הולכי רגל משכם. הייתה קרוסלה נפרדת לגברים ולנשים בכיוון הזה.

החיילים לא שמו לב אלינו ואנחנו השקפנו ממרחק מסויים.


ג'ית 17:09

המחסום אינו מאוייש על ידי חיילים.

  • חווארה העיר והמחסום

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
      בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

      לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

      העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

      מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

      ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

      חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
       

      ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

      (עדכון נובמבר 2023)

      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
      Shoshi Anbar
      May-18-2025
      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
  • מחסום בית פוריכּ

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום בית פוריכּ

      אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
      המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
      המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
      מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות.  (עודכן באפריל 2010)

       

  • מחסום זעתרה (צומת תפוח)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
      מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005.  במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.

      במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.

       

      זעתרא (צומת תפוח). שלטים
      Shoshi Anbar
      Sep-27-2023
      זעתרא (צומת תפוח). שלטים
  • מחסום צומת ג'ית

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      המחסום נמצא על כביש 60 ליד במפגש עם כביש 55, ליד הכפר ג'ית. היה מחסום לכלי רכב העוברים בין צפון הגדה לדרומה, בוטל לקראת 2010. מאז מקימים בו מדי פעם מחסומי פתע עם רכב משטרה או מג"ב, ובודקים רכבים ונוסעיהם.
      [עודכן באפריל 2010] 

       

      כביש יצהר צומת ג'ית: פקק תנועה
      Anat Polak
      Jul-17-2025
      כביש יצהר צומת ג'ית: פקק תנועה
לתרומה