בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ד’ 27.2.08, בוקר
כללי: פעילות 'ניידת' של הצבא במבואות כפרים.
7:36 – זיתא. הכניסה ממשיכה להיות חסומה ברוע מתכת ובבטונדות. לרוחב הכביש לידן, עומד ג'יפ צבאי, חיילים בתוכו. כשעברנו שם ב-10:51 הג'יפ לא היה.
7:42 – זעתרה מכיוון מערב אין מכוניות.
מכיוון צפון – 7:45 – עוד אנחנו מתקרבות, נפתחה עמדת בדיקה שלישית. אוטובוס נשלח למיגרש החניה, נוסעיו ימתינו בו עד שתעודותיהם ייבדקו.
לא הספקנו לעמוד הרבה ולצפות במתרחש. החיילים אנשי מילואים והסגן שהציג עצמו כמפקד פנה אלינו בתוקפנות ודרש שנסתלק אל מעבר לגדר של מגרש החניה. 'אני מפקד המחסום ואתן מפריעות לי'. זאת, למרות שלא פנינו לאיש, עמדנו על המדרכה, סמוך לעמדות וצפינו. שוב, הטיעון כי מדובר בשטח צבאי, טיעון הנגד שלנו כי זהו שטח שיש בו אזרחים. לא מצאנו טעם להיכנס יותר מדי לדין ודברים והתחלנו לזוז משם. ביקשנו לדעת אם יש בידול. 'מה פתאום שאני אמסור לכן אינפורמציה כזאת' והמשיך 'אם זה היה תלוי בי הייתי שם אתכן בבידול'. ולחייל שהיה לידו חזר על הדברים. יצא המרצע מהשק. לא מפריעות ולא נעליים.
בדקנו אפשרות להגיש תלונה נגדו על חריגה מסמכות וביטוי עמדה פוליטית בתפקיד. הבעיה היא שאין בפני מי להתלונן.
7:51 – ספרנו 15 מכוניות מכיוון צפון.
8:00 – בכניסה לביתא, ג'יפ צבאי עומד לרוחב הכביש ובודק נוסעי כלי רכב יוצאים מהכפר ונכנסים אליו. ב-10:40 הג'יפ איננו והכניסה פתוחה.
8:11 – חווארה.
החיים חזקים יותר מכל דבר. אנשים צריכים להתפרנס ויש במיגרש החניה ועל איי התנועה דוכני ירקות, פלאפל, שווארמה, שתיה. מה לא.
במחסום עצמו: כלבנית (לא היה בפעולה כשהיינו), מכונת בידוק מופעלת, שלוש עמדות בדיקה להולכי רגל. 2 עובדי הניקיון במחסום לבושים אפוד זוהר של 'זהירות בדרכים' ועל הגב כתוב להם 'עובד ניקיון', למי שאולי עלולה להתבלבל.
8:30 – שני גברים מובלים על ידי שני חיילים אל האמר החונה סמוך לנקודה ההומניטרית. מסתבר שנסעו על כביש האפרטהייד וההוראה שמפקד המחסום ש. קיבל מהחטיבה שבמקרים כאלה מחרימים את הת.ז. הוא מתעתד להחזיק את התעודות אצלו עד 11. מחאה שלנו על החרמת התעודות נענית על ידי הצגת החלופה – מה עדיף, שיוכנסו לתא העיכוב או שיוכלו להסתובב במיגרש החניה, או לשבת במכוניתם? על איסור החרמת תעודות ושימוש בעיכוב כענישה כנראה לא שמעו בחטיבה.
משיחה עם המעוכבים מסתבר כי אחד מהם הוא סוחר ירקות שיש לו אישור כניסה לישראל, להוציא אילת. כלומר, האיש יכול להגיע לכל מקום כמעט ורק על הכביש סמוך לביתו נאסר עליו לנסוע. ע. המת"ק שולף קלף מנצח: להיכנס לישראל הוא יכול אבל בלי רכב וכאן הוא נסע ברכב. בכל מקרה, את הדיון בעניינו של קרוב משפחה שאמור להתקיים היום בבימ"ש בעופר אליו רצה להגיע, החמיץ כנראה.
כשחזרנו מבית פוריק המעוכבים כבר לא היו. צלצלנו אליהם ב-10:20 בערך והסתבר שהם שוחררו לדרכם.בכל הזמן ששהינו בחווארה, אנשים נכנסו לשכם ללא בדיקה, תור המבקשים לצאת מהעיר מנה לכל היותר 30 איש בו-זמנית. הבדיקות היו כרוכות בהסרת החגורה והוצאת כל החפצים מהכיסים. מדי פעם מגיעה מכונית שנהגה מבקש להיכנס לעיר והמכונית נבדקת מהר. גם בתור המכוניות המבקשות לצאת לא היו עיכובים, אם כי ה'טקס' כלל עצירת המכונית במרחק של כ-25 מ' מעמדת הבדיקה, יציאת האנשים מהמכונית, התקרבות המכונית אל העמדה, בדיקה, כניסת הנוסעים למכונית והמשך נסיעה.
9:39 – בית פוריק.7 מכוניות בתור להיכנס לשכם. מפעיל דוכן הקפה אומר כי שעה וחצי לפני שהגענו היה תור ארוך מאד של מכוניות, אך נציג מת"ק שהגיע עזר לפוגג אותו.
במחסום: 2 עמדות בדיקת הולכי רגל נכנסים לעיר. לעתים שתי מכוניות נבדקות במקביל.
עזבנו את בית-פוריק ב-10.
בכפר חווארה בעל מכולת מספר כי בבוקר באו חיילים ורשמו את הפרטים שלו. האיש מיואש. המלה 'תקווה' מעוררת את היאוש עוד יותר. המכולת נראית יותר ויותר דלה. מהבוקר הוא לא מכר דבר.
10:45 – זעתרה צפון: 2 עמדות בדיקה. 10 מכוניות בתור.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום בית פוריכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית פוריכּ
אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות. (עודכן באפריל 2010)
-
מחסום זעתרה (צומת תפוח)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005. במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.
Shoshi AnbarSep-27-2023זעתרא (צומת תפוח). שלטים
-