חזרה לדף חיפוש דוחות

בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ד’ 7.11.07, אחה”צ

צופות ומדווחות: רחלי ב. תמר פ. ודפנה ב. (מדווחת)
07/11/2007
| אחה"צ

זעתרה, חווארה, בית פוריכ

 14.20 – זעתרה (תפוח)  – 12 מכוניות מכיוון כביש חוצה שומרון, העברה יעילה ומהירה.
25 מכוניות מכיוון שכם, שני טורי בדיקה. לאחר הגיענו הזרימו את התנועה מהר יותר וטור המכוניות הצטמצם ל8-9 מכוניות. כשעזבנו שוב היו מעל 20 מכוניות.
תהליך הבדיקה של אוטובוס דורש ממנו למסור את תעודות הנוסעים, לעשות סיבוב, להיכנס לחניון, להוריד את הנוסעים ולהמתין שם עד שיבדקו התעודות, ולאחר מכן עד שהחיילים יבדקו את תא המטען ואת האוטובוס. במקרה זה התהליך ארך כ-15 דקות, אולם היו רק כ-10 נוסעים. הנהג מבקש מהחיילת אם אפשר שיפתחו תור מיוחד לאוטובוסים כי הם ממתינים פעמיים, פעם בתור הרגיל ופעם בבדיקה הממושכת יותר. "בסדר, תבדקו" הוא אומר לה, "אנחנו רוצים שתבדקו, עלא ראסנא, אבל למה לחכות פעמיים?". החיילת מפטירה מעבר לגבה המתרחק, "לא אני קובעת. תדבר עם הקצין". תמר ורחלי הולכות לדבר עם הקצין, שהיה חביב אך אמר שמסוכן לפתוח תור נוסף וכו וכו…

 
15.20 – חווארה – למרות שיום רביעי היום אין יותר ממאה איש בכל זמן נתון. בכל זאת ממתינים זמן רב והאנשים מתעצבנים. ליד הנקודה ההומניטרית כורע על עקביו בחור צעיר (נראה כבן 18-20). יותר מאוחר יאמר לי שכבר שלוש וחצי שעות הוא מעוכב. החיילים אומרים לתמר שמצאו אצלו כדורים ומחכים שיקחו אותו. מהרגע שתמר התקרבה אליו, הם מקימים אותו ומעבירים אותו לצינוק. שם הוא יושב על הארץ. חייל בדרגת סגן עומד זמן מה בחוץ לשמור שלא נתקרב אליו, אח"כ הולך ומסלק בגסות את הפלסטינים הממתינים "עופו מפה – אימשי", תחושתי היא שהוא לא רוצה אף אחד בטווח 50 מ' מהבחור כדי שלא ידבר איתו מישהו, חלילה. בסוף נמאס לו והוא הולך. אני מתגנבת לצינוק ושואלת את הבחור ממתי הוא שם, לאחר שענה על השאלה הראשונה הוא מסרב, בהפניית ראש הצידה, לדבר איתי (מפחד, או כאקט של כבוד?).  לא הוא לא רוצה מים ולא רוצה כלום… לא אומר את שמו.

צוות צילום של סרט מטעם OCHA אינו מורשה לצלם. מדברים עם א. בטלפון ומגיע ר. שמבטיח שתוך שתי דקות ישיג אישור. כאשר האישור לא מגיע עד 16.00 הם עוזבים כי האור הולך ומתפוגג וברור להם שהאישור יגיע רק לאחר שהחשיכה תרד. המעוכב נלקח לנקודה ההומניטרית, נכנס לשירותים בליווי שלושה חיילים והדלת נשארת פתוחה, כי אין מקום לכולם בתא הצר. אבל לא רואים כלום. אזיקים מוסרים אבל מוחזרים לאחר שהוא מוחזר לצינוק. אני שוב מנסה לדבר איתו וכאשר מפקד המחסום מבחין בי, הוא מוציא את הבחור מהצינוק ומביא אותו אל מאחורי ה"נקודה ההומניטרית". כעבור חמש דקות נוספות הוא מובל לג'יפ, עיניו נקשרות בפלנלית והוא נלקח משם.

מיניבוס מכיוון שכם – כ-20 נשים מורדות ממנו, ונשלחות לעמוד במרחק כ-30 מ' מהמיניבוס. כולן עם סלים עטורי פרחים על ראשן ובגדי חג – הן בדרכן לחינה. אחרי 10 דקות מורשות להמשיך בדרכן.

 
16.45 – בית פוריכ – מעט מאוד הולכי רגל, רוב הזמן מעבר הולכי הרגל שומם. החיילים עומדים בטלים מעבודה ומשוחחים.
לעומת זאת תור ארוך שלתשע מכוניות מכיוון שכם. הבדיקה במסלול אחד איטית, אך לא עוינת. תמר מציעה לקצין המת"ק, סמל ראשון ת. לפתוח עוד מסלול לרכבים והוא מייד ניגש ועושה זאת, ואכן מהר מאוד מצטמצם התור.

17.10 – עזבנו.
 

  • חווארה העיר והמחסום

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
      בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

      לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

      העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

      מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

      ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

      חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
       

      ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

      (עדכון נובמבר 2023)

      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
      Shoshi Anbar
      May-18-2025
      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
  • מחסום בית פוריכּ

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום בית פוריכּ

      אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
      המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
      המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
      מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות.  (עודכן באפריל 2010)

       

  • מחסום זעתרה (צומת תפוח)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
      מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005.  במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.

      במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.

       

      זעתרא (צומת תפוח). שלטים
      Shoshi Anbar
      Sep-27-2023
      זעתרא (צומת תפוח). שלטים
לתרומה