בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ה’ 2.10.08, אחה”צ
הכניסה לזיתא חסומה. חמישה רכבים חונים בצד הפנימי של החסימה.
2:50צומת זעטרה [תפוח]עשר מכוניות בתור ממערב . אין אף מכונית מצפון.הקפנו פעמיים את הככר, הבחנו בבדיקות מהירות והתקדמות רצופה של הרכבים שבתור. לא התעכבנו.
3:00חווארהתור הולכי הרגל ביציאה משכם מתמשך לכל אורך הסככה, ואולי אף מעבר לה. בתור ההומניטרי המעבר ללא כל בדיקה, בתור הרגיל המעבר מהיר יחסית, שתי, שלוש דקות. שתי עמדות בדיקה, מכונית המגנומטר מושבתת, יצאה מכלל פעולה [בבוקר עוד תיפקדה, כך נאמר לנו], שגרת בקורת תעודות זהות, תכולת תיקים וכיסים, חגורות ונעליים. ציפצופים מעטים. אין מעוכבים.
בראש המגדל שר חייל "מוות לערבים" תוך כדי הנפת ידיים בתנועות ניצוח. מפקד המחסום, ע., ניצב למרגלות המגדל ואין בפיו אף הערה לחייל המזמר.
תור של מכוניות מתמשך ביציאה משכם, אף מכונית לא עוברת. בכניסה לשכם עוברות מכוניות בעלות לוחית מספר פלסטינית [אם יש תסריך כמובן] או זרה [שתי בלגיות], אך מכוניות בעלות מספר צהוב [ברובן של תושבי ירושלים] מסורבות לחלוטין. לטענת החיל רשות המעבר החפשי ניתנה רק לימי החג ומהיום בוטלה. משפחות רבות של פלשתינאים בעלי תעודת זהת כחולה שיצאו לחגוג עם קרוביהם בשכם נאלצו להשאיר את הרכב במגרש החניה שליד המחסום, לחצות את המחסום רגלית ולהכנס העירה במונית. או לחזור הביתה לירושלים. הסבר זה חזר ונשמע באוזני כל משםחה ומשפחה, מלווה בתנועות ידיים סיבוביות וצעקות של תוקפנות וחוסר סבלנות "יאללה! תמהר! תמשיך! חג שמח!".
כאן נכנסנו לפעולה והתערבנו בשאלה על סמך מה בוטלה זכת המעבר החופשי שניתנה לכבוד החג. התשובה "יש הוראה, החל מהיום נגמר החג, החל מהים אין מעבר" נשמעה מפוקפקת.
התקשרתי לזערן, איש המתק, והוא אמר בפרוש שהמעבר חופשי עד שבת. זערן הבטיח לטפל מיד בענין ולחזור אלי להודיע. מיד אחר כך טילפנה אליו ענת וחזרה על הדברים. לא עובר זמן רב וטרק [מהמתק] מגיע , רואה את המצב ואחרי מספר שיחות טלפוניות אומר לע. שהמעבר חופשי עד שבת. ע. מתעלם ואינו נותן הוראה לחיייליו לאפשר מעבר. עוד ועוד מכוניות של פלשתינאים תושבי ישראל מגיעות וכולן חוזרת כלעומת שבאו. ענת ממשיכה בהתקשרויות, טרק בקשר רצוף עם גורמים בחטיבה ובמתק. שוב ושוב מתעלם ע. מדברים שאומר לו טרק.
פתאום, בשעה 3:55 , מסמנים בניפנוף יד לשש מכוניות ישראליות שזה עתה הגיעו, מסמנים להן לעבור. והן עוברות מבלי שיבדקו, מבלי שהנהגים או הנוסעים ישאלו ולו שאלה אחת, מבלי שיציגו תעודה כלשהי, רק הוראה "סע! סע! סע!" ונפנוף יד. כל מה שהיה בתור שהצטבר עובר ונכנס לשכם.
תהינו, מה יקרה אחרי שנלך מכאן? חיכינו כרבע שעה והמכוניות המשיכו לזרום, ייצאנו אל עבר בית פוריכ, עצרנו לצפות מרחוק ועדיין עברו המכוניות. וכשחזרנו מבית פוריכ בשעה המש עדין היה מעבר חופשי למכוניות הנושאות מספר צהוב.
4:15בית פוריכ
מעט מוניות מעבר לכביש. תנועת הולכי רגל דלה בשני הכיוונים, שקט, החיילים נינוחים, נוטים לשיחה, בעוד עשרה ימים הם מסיימים את השרות הסדיר. מבצעים אתת בדיקת התעודות ביסודיות ובאדיבות [כן זה אפשרי] . דיברנו איתם על מה שראינו בחווארה. הם לא התרשמו, לא הזדעזעו, לא נדהמו, אפילו אמרו "גם אני הייתי יותר קשוח אם הייתי מוצב בחווארה",
בתשובה לשאלותינו בדבר מעבר חופשי לבעלי תעודת זהות כחולה [או לחלופין , לרכבים בעלי לוחית מספר צהובה] עונה מפקד המחסום בנחישות "חג, כולם עוברים". אך הוא נזהר ואינו מוכן להביע דעה ביחס לעמדתו של ע. ממחסום חווארה. "שם זה אחרת, שם מסוכן יותר" . עזבנו בתחושה מוזרה שאין קשר חד משמעי בין הדעות וההתנהגות של החיילים במקום.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום בית פוריכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית פוריכּ
אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות. (עודכן באפריל 2010)
-
מחסום זעתרה (צומת תפוח)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005. במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.
Shoshi AnbarSep-27-2023זעתרא (צומת תפוח). שלטים
-