בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ש’ 14.2.09, אחה”צ
מגרש חניה מלא במוניות, בעלי הדוכנים מוכרים שתיה וממתקים ,מנצלים את פסק הזמן בו החיילים לא מגרשים אותם.
ליד המוניות אנשים מחכים לפעמים הרבה זמן עד שהרכב יתמלא ויצא לדרך, מה שמזמן לנו שיחות לרוב.
בין הגדרות ומאחורי הקרוסלות עומדים האנשים ומחכים לפקודה לעבור הקרוסלה ולהיבדק גוף,מטען ותעודות. אנשים ממוינים לפי מין וגיל או כפי שכתבה ריקי בדוח מיום 11/2 המיוחדים והרגילים. הגברים הצעירים מחכים הרבה זמן וסופגים את מירב מנות ההשפלה והביזוי מפי החיילות הממוגנות בתוך הבודקות. ולא רק הם היום, החיילת שמכריזה על ההתקדמות בתור הנשים והמבוגרים לא מפסיקה לצעוק על האנשים ומורה להם לחזור אחורה בגערות ארג'ע לוורא ולא, היא מפסיקה את הבדיקה ,ואכן היא מפסיקה. אחד האנשים מעז ואומר שאין לאן להידחק אחורה והיא צועקת "סתום את הפה או שאתה רוצה לחזור לסוף התור", נשמעת נהימת מחאה מכל האנשים ואז מתערב המפקד ופוקד גם הוא לסתום את הפה. כך כל הזמן.
קשה לעיתים לשמוע מה מתרחש דרך הבידוד של הגדרות הכפולים והשטחים העקרים ביניהם.
בבוקר אותו יום קראתי באתרים פלסטינים "ופא" ו"מען" שיתנו לפלסטינים מישראל לעבור לשכם ובחזרה ברגל וגם ברכב ישראלי החל מן היום שבת ה 14/02, אנחנו מגששות ושואלות את החיילים במסלול המכוניות אם נוכל לעבור ,הם לא יודעים ועם המפקד מתפתח השיח הבא
-זה רק לפלסטינים ממזרח ירושלים
-האם גם פלסטינים מחיפה יכולים
-אין דבר כזה פלסטינים מחיפה, אלא ערבים והם לא יכולים
עזבנו לבית פוריכ ושם אומר אחד משני החיילים שבמחסום שהמעבר לשכם ובחזרה חופשי חופשי לכל אחד, ומכוניות עם לוחית צהובה עוברות בשני הכיוונים אחר הצצה חטופה לתא הנהג
חזרנו לחווארה ביקשנו לעקוב אחרי הסיפור של מחמוד עוואד שהוכה קשות במחסום .הוא הותקף מאחור כשהחייל יצחק פשוט רוצץ את גלגלתו עם הכת של "אם16" אחיו של מחמוד ,נעים, נמצא זה שנים במחסום ועובד כסדרן מוניות. ביקשנו ונפגשנו בקרבת מקום עם מחמוד ובני משפחתו.
הפגיעה של מחמוד היא פגיעה מוחית קשה, חייו ניצלו הודות לתושיה של שני אחיו שהיו באותו רגע במחסום וממש חטפו אותו מן הרצפה והסיעו אותו מהר לשכם שם עבר ניתוח מסובך. הסיפור כבר סופר בדוח של דבורה א. מאותו יום,ובדוח של איה משבת ה31/01 מעט הופיע בעיתונות, ו"בצלם" בקשר עם המשפחה.היום גם פגשנו אותו. הכאב עליו גדול, הוא התעורר מן התרדמת ,הולך על שתי רגליו אך יש לו פגיעה בתפקודי המוח והגוף וזקוק לשיקום אינטנסיבי שיקבל ברמאללה לעת עתה.משפחתו לא משה ממנו ובכל צעד שלו מלווה אותו אחד מאחיו או אחייניו הבוגרים. משפחה דואגת ודואבת ומעוררת הערצה , אני מספרת שוב חלק קטן מן הסיפור ,איה תכתוב דוח מלא עם צילומים.
אני אישית מקווה שמי מאותם אנשים שלא רואים בפלסטינים אנשים יקרא ויתהפך לו משהו והמפגש עם המשפחה נותן מעט קצת תקוה לעתיד שחור פחות
סמוך לבסיס הצבאי בחווארה, רואים חפירות וסוללות אדמה,השמועות אומרות שאולי כביש תחתי, מקביל לציר מדיסון.
ביציאה חזרה מבית פוריכ רכב צבאי צד שתי מכוניות פלסטינית שנסעו על הכביש האסור, לא עצרנו ,ראינו שפורקים חבילות מן המכוניות
לאורך כביש 60- בזעתרה טור מכונית ארוך לכיוון דרום
בתורמוס עיא ,שם גרים פלסטינים עם יותר כסף חודשה הכניסה לישוב,נסלל מסלול מסומן יפה ומשני צדיו שורות דקלים
ביציאה בסינג'ל דרומית להתנחלות עופרה זרוע חוסמת היציאה מן הכפר, מעולם לא הוסרה.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום בית פוריכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית פוריכּ
אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות. (עודכן באפריל 2010)
-
מחסום זעתרה (צומת תפוח)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005. במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.
Shoshi AnbarSep-27-2023זעתרא (צומת תפוח). שלטים
-