חזרה לדף חיפוש דוחות

בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ש’ 24.1.09, בוקר

צופות ומדווחות: עידית ש., חנה ב., אבנר ש. (אורח)
24/01/2009
| בוקר

 עטרא: אין מחסום. במקום "מפקח על הנעשה" מוכר הקפה הקבוע שבלי התורים שתמיד היו במקום כמעט ואין לו פרנסה.


זעתרה: מכוניות רבות הן מצפון לדרום והן ממערב למזרח. הבדיקה מדגמית והתנועה די מהירה. נוסעי אוטובוסים מורדים לרחבה והביקורת היא מדוקדקת. הרשימות המקוצרות גורמות כמובן לעיכובים ארוכים. חלק מן החיילים הם אנשי מילואים, שעדיין "לומדים" את המקצוע, וגם זה גורם לעוד עיכובים.


חווארה: תור המכוניות משכם ארוך "כאורך הגלות". עלינו על הגבעה המובילה להר ברכה וראינו משם כי מדובר לפחות ב-50 מכוניות העומדות בתור, אך יתכן בהחלט שהיו הרבה יותר. לפי התזמון שלנו המעבר דרש כשלושת רבעי השעה. הבדיקה עצמה דרשה כחמש דקות. המעבר הרגלי שלא במעבר "ההומניטארי" דרש כחצי שעה, במעבר "ההומניטארי" רק כמה דקות.

שוטר פלסטיני נכלא בביתן המעוכבים. אנחנו עמדנו ממול לנקודת הבדיקה של המכוניות וגילינו את האיש מתנועות החיילים סביב לנקודה. יכולנו להבחין בחיל בועט בתיק שהיה מונח על הרצפה ליד המקום וראינו את המאבטח עומד עם נשק שלוף מול הפתח. קשה לדעת אם הטלפון שלנו עשה את שלו, אך מיד אחרי שהתלוננו פעמיים האיש שוחרר. עכשיו "זכינו" לביקור של מפקד המחסום, סג"מ מנומס, שדרש כי נתרחק עד למקום שהוחלט שבו מותר לנו לעמוד. סירבנו מבלי להיכנס לויכוח, והצענו לו להזמין את המשטרה. כל זה ברוח "טובה" מבלי שמי מן הצדדים הרים קול או גילה חוסר סובלנות. הקצין הלך ואחרי זמן שלח אלינו את המת"קניק שבא להזהיר אותנו שאם לא נזוז המחסום ייסגר. לא התרשמנו ולא זזנו – וכלום לא קרה. החיים "הרגילים" המשיכו ואנחנו עשינו את עבודתנו.
נהגי המוניות שמתקבצים במעבר שאחרי הקרוסלות המובילות לשכם ומנסים לתפוס נוסעים עוד לפני מגרש החניה בצד הצפוני של המחסום ניסו לערב אותנו בסכסוך ביניהם ובינם לבין הצבא. כמו בפעמים קודמות גם היום הבהרנו כי לא נוכל לקחת חלק בסכסוך פנימי בינם לבין עצמם.
השוק במקום הולך ומתרחב – אם כי הכול על עגלות שניתן להרחיק במהירות.
סיפור המכות שקרה במחסום לפני ימים אחדים עדיין מסעיר את האנשים ואחיו של הנפגע דיווח לנו בפרטים על האירוע.


בית פוריכ: אין מה לדווח, פרט לנפנופי ידיים ידידותיים מן המכוניות העוברות. איזה סבל איום ראינו שם לאורך השנים – לא יאומן!


חווארה: תור המכוניות עדיין ארוך מאד והתזוזה איטית מאד. אין שינוי במעבר הולכי הרגל.
מזל שאישה קטנה כמוני לא צריכה לעבור במחסום כי ספק אם הייתי מצליחה לשים תיק ליד החלון של החיילת. המראה של גברים המרוקנים את תיקיהם על משטח זעיר בגובה בלתי סביר הוא משפיל מאין כמוהו. כל תחתון וכל פרט אינטימי אחר מונח שם על החלון בגובה הבלתי סביר ומלווה בצרחות של החיילות – "מרקם חיים" ממש מדהים. האם אין סוף להמצאות המשפילות? כמובן  – למה בעצם כמובן? – שמתלבשים בדרך החוצה מן המחסום. כולנו שותפים להשחלת החגורות, פתיחת מכנסיים להכניס חולצה, להרים ריץ'-רץ' ב"חנות" – והכול הכול לעיני עם ועדה. זוועה!


המשמרת יצאה לדרך בשעה 06:30 וחזרנו ב-12:00. 

  • חווארה העיר והמחסום

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
      בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

      לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

      העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

      מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

      ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

      חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
       

      ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

      (עדכון נובמבר 2023)

      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
      Shoshi Anbar
      May-18-2025
      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
  • מחסום בית פוריכּ

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום בית פוריכּ

      אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
      המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
      המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
      מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות.  (עודכן באפריל 2010)

       

  • מחסום זעתרה (צומת תפוח)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
      מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005.  במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.

      במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.

       

      זעתרא (צומת תפוח). שלטים
      Shoshi Anbar
      Sep-27-2023
      זעתרא (צומת תפוח). שלטים
לתרומה