יום הזיכרון. יש סגר מלא על השטחים בגדה המערבית.

התאריך הממלכתי כנראה מילא את המתנחלים מוטיבציה לנסות לחנך אותנו מחדש.

14:45 – מחסום צומת זעתרה

במגרש החניה חונה טרנזיט של מונית פלסטינית. הנהג לא נמצא ברכב. החיילים מספרים לנו שהם לא יודעים מה קרה בדיוק, אבל היתה איזו תאונה בין הטרנזיט לג'יפ סופה של מתנחל. הנהג של הטרנזיט הובא אליהם (ע"י המתנחל? ע"י הצבא? לא ברור) כדי שיעכבו אותו עד שתגיע המשטרה הישראלית. לא ברור מה הם יכולים לעשות איתו אם אין עדים ולא ברור מה בדיוק קרה. רכב הטרנזיט חדש לגמרי ואין עליו שריטה, הרכב השני ונהגו אינם באזור. כל הסיפור לוטה בערפל, אבל החיילים לא יודעים יותר מזה והנהג עצמו מדבר מעט עברית ומפחד לדבר בנוכחות החיילים. בינתיים אנחנו רואות מכוניות משטרה עוברות בצומת אבל הן לא עוצרות לטפל במקרה.

כשעברנו במחסום שוב בדרך חזרה כעבור שלוש שעות הנהג כבר לא היה שם.

נער מהמתנחלים נטפל אלינו עם שלל נאצות, קללות ואיומים. החיילים חוששים שיתפתח כאן עימות וממהרים להרחיק אותו.

15:15 – מחסום בית פוריכ

רק מכוניות עוברות במחסום, כל המכוניות נבדקות. המכוניות שנכנסות לשכם נבדקות בקלילות, אלה שבכיוון בית פוריכ נבדקות יותר ביסודיות. בשעה הזו אין תורים.

15:30 – מחסום עוורטא

המחסום מיועד למעבר סחורות ולבעלי אישורים מיוחדים (מעבר אחמי"ם). התקרבנו למחסום וראינו שיש כמה מכוניות שמחכות. מייד כשעצרנו התחילו לבדוק את הרכבים.

מגיע רכב חדש לגמרי, עדיין עם הניילונים על המושבים, ששייך לאחד הארגונים הפלסטינים. הנהג מראה לחיילים את האישורים שלו אבל הם לא משתכנעים, הם שולחים אותו לעבור דרך מחסום חווארה. הוא מנסה להתווכח איתם אבל ללא הועיל. ברור לגמרי שאין כאן כל שיקול בטחוני שקובע שדרך עוורטא הוא לא יכול לעבור, אבל דרך חווארה, במרחק אווירי של 300 מ' הוא כן יכול. כעבור כשעה נראה אותו עובר בחווארה. החוקיות השרירותית הזו עלתה לו רק שעה במקרה הנוכחי.

רכב של מתנחלים עוצר לידינו וממנו יורדים גבר ואישה בשנות החמישים שלהם. בשונה מהצעיר חמום המוח שהשארנו אחרינו בזעתרה, הם מספרים לנו שהם מקדומים ומנסים לשכנע אותנו ולהסביר לנו שאנחנו שוגות. כשהבינו שניסיונות השכנוע לא יעבדו הם טוענים שאנחנו "לא נורמאליות מבחינה לאומית", לא הבנו בדיוק מה זה אומר, אבל החלטנו שזו כנראה מחמאה.

15:45 – מחסום חווארה

יש כלבנית ושתי עמדות בדיקה במחסום הרכבים. הכלבנית ניגשת אלינו, מנסה לצוות עלינו לא לצלם. היא מספרת שהיא זיהתה עצמה באחד הסרטונים שלנו ביו-טוב שמראה רכב נבדק באמצעות כלבנים, והיא מאוד נפגעה מזה. היא טוענת שכתובים שם כל מיני שקרים והשמצות ודורשת שנוריד את הסרטון מהאתר. ניסינו להסביר לה שהסרט רק מתאר את המתרחש, שאין לנו דבר נגדה, ושהעבודה שהיא מבצעת  היא פגיעה נוראה ביותר בזכויות האדם של הפלסטינים, ומזעזעת פי כמה מהפגיעה שהתיעוד שלנו פוגע בה. היא לא הצליחה להבין על מה אנחנו מדברות.

אוטובוסים עם ילדים נוסעים לכיוון שכם ופוצחים בשירה עזה כשהם עוברים במחסום.

מחסום הולכי הרגל כמעט וריק.

גבר מבוגר, תושב מזרח ירושלים מתווכח עם חייל שלא רוצה לתת לו לצאת מהעיר. החייל טוען שהמעבר לישראלים אסור בימות השבוע, מותר רק בשבת. האיש טוען בתוקף שהוא צריך לצאת עוד היום (יום שלישי). לבסוף החייל נותן לו לעבור ואומר "אבל זו הפעם האחרונה". מס' דקות מאוחר יותר מגיעים עוד שני גברים צעירים, גם הם ממזרח ירושלים, וגם הם רוצים לצאת מהעיר. תחילה החייל חוזר ואומר להם שהם יכולים לצאת, אבל זו הפעם האחרונה. מייד המ"צדיקית מזדעקת שהוא "שובר לה את המילה". החייל חוזר בו ואומר לצעירים שהם לא יכולים לעבור דרך המחסום. הוא אומר להם שהם יכולים לצאת רק דרך בית איבא. הם מנסים להסביר לו שהנסיעה לבית איבא וחזרה עד לאותה הנקודה תעלה להם כ-200 ש"ח במוניות, אבל הוא לא משתכנע.

הגבר המבוגר שכן הצליח לעבור פותח איתנו בשיחה. הוא לא מבין איך הוא אמור לדעת אםכן או  לא מותר לו לעבור, מתי ואיך. על השלט שמקבל את פני העוברים במחסום כתוב שהכניסה לשטח A אסורה לישראלים, אבל הרי הוא לא ישראלי, הוא לא אזרח מדינת ישראל, הוא תושב מזרח ירושלים. אנחנו נותנות לו את מס' הטלפון של המוקד.

מתפתחת שיחה הזויה עם החייל ונציג המת"ק:

"לאזרחים ישראלים אסור להיכנס לעיר, רק בשבת", הם אומרים.

"אבל הוא לא אזרח ישראלי", אנחנו עונות להם.

"אז אם הוא אזרח הרשות הפלסטינית אז זה בסדר".

"אבל הוא גם לא אזרח הרשות הפלסטינית", אנחנו מנסות להסביר את מצבם האבסורדי של תושבי מזרח ירושלים, "יש להם תעודת תושב, לא תעודת אזרחות. הם לא יכולים להצביע לכנסת, וכן יכולים להצביע לפרלמנט הפלסטיני."

"אז למה יש לו תעודה כחולה?"

"זו תעודת התושבות שלהם, זו לא תעודת אזרחות".

כל הסיפור נראה לחיילים מסובך מידי, ולא נותר לנו אלא להסכים איתם.

17:00 – הכניסה לכפר ביתא

אנחנו ראות  מחסום דרכים בכניסה לכפר. נמצאים שם שוטרי מג"ב ותור של כתריסר מכוניות. מפקד הכוח שם מסביר לנו שאין כל סיבה מיוחדת לבדיקות עכשיו. אין התרעה, לא היה אירוע. מידי פעם עושים מחסום. מתי? מתי שנראה לו לנכון; לכמה זמן? כמה זמן שהוא מחליט; מה בודקים? את מי שנראה לו חשוד; לפי מה? לפי הפרצוף שלו. הוא מסביר לנו שזה כדי שידעו מי שולט עליהם, כאילו שהם זקוקים לתזכורת.