בית פוריכ, חווארה, יום ד’ 16.1.08, אחה”צ
14.30 מרדה: כל הפתחים בגדר לאורך כביש 505 חסומים (עפר ותיל)
זיתא: הדרך מ 505 לכפר חסומה (בלוקי בטון)
צומת זערתה (תפוח): אין עומס בכל הכיוונים.
14:35 מחסום חווארה:
שלוש עמדות בדיקה ותור הומניטארי, תנועה איטית רציפה, אוירה עצבנית, מכשירי הבידוק האלקטרוני מצפצפים ללא הרף.
14:40 מעוכב בתא הצינוק צעיר ירושלמי דובר עברית מואשם ע"י החיילים בנסיון לעקוף את המחסום. בשעה 15:20 שוחרר. כולו רועד סירב לדבר איתנו בקרבת המחסום, סרב לשתיה שהצענו לו כדי להרגיעו. התרחקנו איתו לעבר הכביש ואז סיפר ש.מ. (השם המלא ומס תז בידינו) את סיפורו: הוא תושב ירושלים וסבתו, תושבת שכם, היתה בביקור בירושלים. היום חזרה הסבתא לביתה בשכם וש.מ. ליווה אותה עד מחסום חווארה. בראשית השביל המוביל לשכם, הניח ש.מ. את שקיות הניילון עם חפצי הסבתא על האדמה, נפרד מסבתו ופנה לדרכו חזרה ירושלימה. אחד החייליים קרא לו לחזור לכוון שכם. הוא סרב. החיל האשימו בנסוין לעקוף את המחסום. ש.מ. הכחיש וטען כי הרי הוא בא בשביל הנגדי. החיל התרגז, דחף את הבחור והיכה אותו.הגיע קצין לראות מה קרה, ש.מ. ביקש לדעת את שם החיל ומספרו האישי כדי להגיש נגדו תלונה במשטרה. החיל השתולל וקילל "אני אזיין אותך". ש.מ. נלקח חזרה לצינוק ואחר כך לחקירה קצרה בידי החיילים בג'יפ שמאחורי הנקודה ההומנטרית. משם שוחרר.
זה סיפורו של ש.מ. החיילים מכחישים שהיכו אותו, הקצין אמר להזעיק את המשטרה שתטפל בבחור כי הוא תושב ירושלים. נציג המת"ק שנשלח ע"י הי. אמר שאין מה לעשות. הבחור שוחרר מבלי שנחקר ע"י המשטרה.
15:10 קבוצה בת 5 נערים, אחרי הבדיקה הסטנדרטית נלקחו מהם ת"ז והם נשלחו לחכות בתחום היציאה בין הגדרות. אחרי זמן מה שוחררו שלושה, והשניים האחרים נלקחו ל"חקירה" בג'יפ שמאחורי הנקודה ההומנטרית, (תמונה) ולבסוף שוחררו. [האם זה נסיון גיוס?]
מאוחר יותר חוזר הסיפור עם קבוצה בת עשרה בחורים, עיכוב ביציאה, בדיקות, חקירות ושחרור לאחר "הדברים הרגילים" על פי דברי אחד המעוכבים.
15:50 אדם מבוגר בלבוש אלגנטי מחכה ביציאה מהמחסום ומתבונן בנו . הוא מתעניין ושואל האם בכל שנות פעילות התנועה הצלחנו להזיז משהו קדימה? התפתחה שיחה על העזרה האינדיווידואלית ועל חוסר השיפור המדיני.. לסיום הודה לנו האיש על מעשינו והוסיף "אני בן למעלה משישים שנה, עברתי במחסום ישירות ללא כל עיכוב, אני מחכה כבר למעלה משעה לחברי, הגענו יחד, אבל הוא בן חמישים ותשע…"
16:15 מחסום בית פוריכ
עומס רב מהרגיל,אולי בשל "יום הפתח". החיילים מונעים מאיתנו להתקרב לעמדות הבדיקה. אחרי ויכוחים ולאור התעקשותנו סגרו את המחסום. סדרת טלפונים תלונות למת"ק, למוקד, להתייעצות עם חברות MW . התרחקנו מהמחסום, נוכחנו בפתיחתו מחדש ובמעבר מהיר של מהתור שהצטבר.
16:50 עזבנו
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום בית פוריכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית פוריכּ
אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות. (עודכן באפריל 2010)
-