בקעת הירדן: ביקור משפחות רועים ו'נוכחות מגינה' (שהות רצופה עם המשפחות)
בבקעה המצב לפני פיצוץ. עוד ועוד גדרות נבנות וחוסמות (לפלסטינים) מעברים בין כבישים. מחסומים סגורים לשעות ארוכות. קיים מחסור חמור במים, בגשם, במזון, בביטחון. אלימות מתגברת של מתנחלים-חיילים-משטרה כנגד פלסטינים חסרי אונים. הכל פקקט.
התחלנו אצל מ’ וח’ בחמרה, תמיד נעים לבוא ולראות שאפשר לעשות המון כשיש חזון ודמיון ומחשבה. בחממת התותים של מ’ מתחילה עונת פרי חדשה. מחכים לקור כדי לייצר את התותים ביתר מרץ. החממה גדולה ומדהימה באיכותה. בית מרקחת כמעט. חבל שלא צילמתי.
שתינו קפה של בוקר, ראינו את התמונות בסטודיו של ח’. שמחנו לשמוע שהיא מורה לאמנות בבית ספר בעוג’ה. פרקנו חבילות. העברנו תיק ששרד בבית סוהר ישראלי, לטובת אסיר משוחרר מהאזור. תודה לסילביה.
המשכנו לעין חילווה, ליווינו את הבקר של הרועה ז’ מצד אחד לצד שני של הכביש. ואת הבקר של פ’ מצד מדרום. המעיין זורם מכיוון ההרים במערב ומגיע לוואדי הקטן, שם הבקר מרווה צמאונו פעמיים ביום. צריך ללוות מחשש שיגיעו מתנחלים לאזור ויפריעו לרועים במלאכתם. פעמיים ביום.
המשכנו לחמאם אל מליח, עשינו סיור בגן-בית-ספר עם המנהלת החדשה. מעט מאוד תלמידים אחרי הבריחה החפוזה של המשפחות מהסביבה בתקופה האחרונה עם התגברות הפרעות. הגן יפה ומלא ציוד, רק רטיבות נכרת בקירות. המקום דורש תחזוקה. המנהלת מבקשת עזרה.
המשכנו למשפחה החדשה שהכרתי בזמן האחרון שמתגוררת ליד הגן. לבקשתם הבאנו בשביל בתם הנכה הרבה חיתולים. בעין אללה (בעזרת ה’). אין שום עזרה למשפחות עם ילדים נכים באזור הזה. בנוסף לכך מראה לנו מ’ את הבתים שבנו לעצמם שני אחים ליד בית ההורים והצבא הרס ביוני 2023. ר’ סרטון כאן.
המשכנו לפארסייה, שם מתקבצת קהילת המלווים בצל האזדרכת או אצל א’. הפעלה לילדים. פגשנו את א’ שחזר מהתקופה ששהו באזור עין אלבידה. הוא שבור בנפשו ובגופו. מספר על התקיפה והמכות שקבל מהחיילים לפי שבוע, כשהחרימו לו את המכונית מסיבה שהמציאו לאותו רגע (על גג הרכב היו ברזלים ששימשו אותם להקמת מבנים לצאן באזור בו היו ועתה החזיר אותם הביתה). מספר שלקחו אותו לאזור ברדלה, היכו אותו בכל חלקי גופו וכיבו סיגריה על גבו ורצו לזרוק אותו לתוך בריכת אגירה שם. בסוף השאירו אותו לנפשו. הוא כבר מוחל על הכל. מכונית, כבשים. אבל למה הם מכים אותי? איך יכולנו לנחם? מה יש להגיד?
המשכנו לסמרה בענייני מחלת הצאן. השבוע קבלו חיסון לאחר שנמצא מקור מימון. יש לקבל עוד חיסון כדי למנוע כליל את המחלה. הם מתמודדים עם הוצאות בלתי אפשריות על מימון מזון, מים, חיים לעצמם ולילדיהם (המשפט הזה כולל את כולם). קיבלו מכנסיים ‘חדשים מהחנות’ שמישהו הביא לי.
המשכנו לח’לת מכחול. פרקנו ציוד לשלוש המשפחות..
סה”כ 5 כוסות תה וקפה ליום לכל אחד מאיתנו.
בדרך הביתה צילמנו את שיירת המכוניות הארוכה ביותר שראיתי שם שהגיעה מחמרה ועד הג’פתליק. נהגים סיפרו שסגרו את המחסום ביומיים הקודמים והם חושבים שעומדים להעביר את המחסום יותר פנימה לאזור עין שיבלי. זה יקשה ביותר על הנוסעים באזור.
חוסכת לכם שני סרטוני וידיאו של תור המכוניות העומדות.
תיאור מיקום
אל-פארסייה / עין א-סכות
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב של קהילת רועים בבקעת הירדן מול התנחלות "רותם". מתפרנסים ממרעה כבשים התושבים חשופים להטרדות, התעללויות וגזל מהמתנחלים שמגיעים אליהם ממאחזים ומהתנחלויות בסביבה, ושטח הרעייה שלהם מצטמצם והולך בגלל השתלטות המתנחלים, שטחי האש, ושמורות הטבע שהוכרזו. חברות מחסום ווטש משתתפות בפעילות של ליווי רועים ונוכחות מגינה 24/7, ויש קשר רציף וחם עם הקהילה.
-
ח'לת מכחול / מקחול
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב קטן של קהילת רועים הנמצא בדרך להתנחלות חמדת. שני מאחזים סמוכים ממררים את חייהם של הפלסטינים, המתפרנסים ממרעה, והצבא מגבה את המתנחלים. כך הולכים וקטנים שטחי המרעה האפשריים. ילדי המקום לומדים בבית הספר ביישוב עין אל בידא. תורים ארוכים בני 3 שעות לפעמים משתרכים במחסומי חמרה ותיאסיר המובילים לעיירה טובאס, וכך קשה לקבל מים
, אספקה ולמכור את הגבינה, החלב והבשר שמייצרים התושבים למחייתם.
בעקבות פיגוע קטלני במחסום תיאסיר בפברואר 2025 נסגר המחסום לחלוטין בינתיים.
(מעודכן למרץ 2025)
-
עין אל-חילווה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
עין אל חילווה הוא מעיין טבעי ואזור מרעה פלסטיני בבקעת הירדן ששימשו את קהילת הרועים הפלסטינית להשקיית עדרים ולשימושים יומיומיים. החל מ-2021, מתנחלים מהתנחלות משכיות השתלטו על המעיין: גידרו אותו, הקימו בריכת שכשוך ומקווה, והציבו דגלים ותשתיות נופש. הגישה של הפלסטינים למעיין נמנעת בפועל, והם נאלצים להסתפק במים זורמים בוואדי מרוחק או כשהדרך חסומה, בקניית מים בעוקבים במחיר גבוה. המעיין נמצא בלב אזור שבו מוקמים מאחזים בלתי חוקיים, כחלק ממגמה רחבה של דחיקת קהילות פלסטיניות באמצעות שלילת גישה למשאבים חיוניים. קהילות שכנות כמו אום ג'מאל וח'ירבת סמרה כבר עזבו את המקום בגלל הלחץ. חברות מחסוםווטש דיווחו במשך השנים על מעצרים בטענות כוזבות של המתנחלים, על הטרדות ואלימות, כולל פגיעות בעדרים, חדירה לבתים, והפחדת ילדים. מתנדבות מחסום ווטש משתתפות בנוכחות מגינה באזורים סביב המעיין כדי למנוע התנכלויות לרועים בגלל נוכחות מתנחלים. מעודכן ליוני 2025 (ענת)
-