בקעת הירדן: גנבת/החרמת שופל (לפלסטיני) וגם הכרחת אותו לשלם
אני שולחת לחמם על פני המים…
כבר חצי שנה אני עוקבת אחרי התעמרות בפלאח מהבקעה שהשופל שלו הוחרם בעוון שהות בשטח אש, ב – 8 באוקטובר 2019. זה נימוק חוקי שכנראה לא זקוק לשאלות הבהרה מצד בית המשפט.
השופל המוחרם עמד (ועומד עד היום) במגרש החניה של איזה מאגר רכבים מוחרמים כמוהו בשטחים. וחיכה למשיח.
אני הצקתי לצבא בשאלות, ניסיתי למצוא עורך דין שיעזור להם. דיברתי עם אחראי מהמועצה המקומית טובאס, ואף אחד לא בא לעזרתו. אחרי חצי שנה של שהייה במתקן ההחרמות, הודיעו לבעל השופל שיבוא לקחת את הטופס לתשלום הקנס, ישלם ואז ויקבל את השופל. כידוע, ככל שהרכב שוהה יותר זמן כך עולה התשלום. כי הוא הרי נמצא על מגרש חניה בתשלום. נגיד היינו חונים בחניון באיכילוב חצי שנה, כמה היינו משלמים.
אז תנחשו כמה היה כתוב על תלוש.
שאלתי את עו”ד איתי מק (שכבר הכיר את הסיפור מקודם ולא יכול היה לעזור) מה עושים? אמר פונים לעורך דין פלילי.
נתן לי שם. העברתי להם. מאחר ויש דברים שהם עלא פאדי (שטויות), ברור שזה עלא פאדי. הרי אף שופט לא יחשוב ששטח אש הוא המצאה לסחיטת כספים. ברור שאנשים מפוקחים הגדירו את השטח, שבו חיים פלסטינים וסביבם השדות שלהם, כשטח אש, יודעים ובטח כתוב להם בהרבה דפים מה המשמעות של שטח אש. אז מה, יקחו עורך דין וישלמו גם לו וגם לצבא?
אז מה נשאר לעשות? יש למישהי רעיון מה עושים? איך משלמים קנס של 12,450 ש”ח על טרקטור שהוחרם על ידי הצבא לחצי שנה, כי היה שטח אש.
הטרקטור הזה הוא מקור הפרנסה שלהם. חצי שנה החזיק הצבא את השופל, וכך השביתו את פרנסתו לחצי שנה!
עברה חצי שנה ועכשיו הם מוכנים להחזיר את השופל לבעליו. ו”אם לא תשלם אמכור אותו למישהו אחר” כתב השליט.
בעזרת עורכת דין נפלאה, שטיפלה בעניין ללא שכר טרחה, ירד המחיר ל8,300 ש”ח, שגם הוא לא גדֵל בשדה.
בעל השופל חסר האונים, צריך היה לשלם לשולט סכום שאין לו , כדי להחזיר לעצמו את הנכס. אתמול בשעה טובה, יצאה היונה ממשרדה שמשקיף על השערים החסומים ועל מגרש החניה בו חנה לו הכלי באפס מעש, והחזירה אותו לבעליו.
“היום אני מאושר מאד,” כתב לי אחמד .
בקעת הירדן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בקעת הירדן היא הרצועה המזרחית של הגדה המערבית. שטחה קרוב לשליש משטח הגדה. חיים שם כ 10,000 מתנחלים, כ 65 אלף תושבים פלסטינים בישובים. בנוסף, כ 15 אלף מפוזרים בקהילות רועים קטנות. בקהילות אלה אנשים חיים במצוקה קשה בגלל שני סוגי הטרדות: הצבא שהכריז על חלק משטחי המחיה שלהם, כשטחי אש, אימונים גוררים סילוק של שעות ארוכות ממגורים, בחום היוקד ובקור החרפי של הבקעה. הסוג האחר הוא התעללות על ידי פורעים הנאחזים בשטחי המרעה של קהילות הרועים, ובשטחי האש המוכרזים (מבלי שיגורשו). מיה תהום הרבים בבקעה משוייכים לחברת מקורות ואינם זמינים לפלסטינים תושבי הבקעה. הפלסטינים מביאם לצרכיהם מים בעוקבים בעלות גבוהה.
Sarah PostecDec-27-2026חמאם אל-מליח: משמר הגבול ומתנחלים במתחם
-