יום של שמש חורפית בבקעה המכוסה כרי דשא ירוק מנוקד בפרחים. רקע פסטורלי להמוני כלי רכב  צבאיים מכל הסוגים: נושאי טנקים, בולדזורים, טנקים, נגמ”שים, אמבולנסים וכו’. כל אלה מתכוננים לתרגיל צבאי גדול שיתרחש מחר. 

32 משפחות רועים פלסטינים יאלצו לשלם את המחיר: כל מי שגר משני צידי הכביש לתיאסיר מגורש מביתו (אוהלו) מהבוקר עד חשיכה. הם יצאו בהשכמת הבוקר עם הזקנים  והחולים, הילדים והתינוקות, וילכו כמה ק”מ עד לצומת מול התנחלות משכיות, ושם ישהו ללא מחסה עד חשיכה. צריך רק לקוות שלא ירד גשם. הילדים לא ילכו לבית הספר וחולים לא יוכלו לקבל טיפול, כי הכביש שמחבר אותם לעיירות תיאסיר וטובאס יהיה חסום.

למה בחר הצבא להתאמן דווקא באזור שאין בו אף התנחלות ? האם יעלה על הדעת לצוות על מתנחלים לפנות את בתיהם למען אימוני הצבא שלהם? זה לא קרה. לעומת זאת – לפלסטינים  עשו זאת עשרות פעמים.

ביום רביעי הבא 13.2 שוב ייערך תרגיל צבאי באותו אזור, ושוב ייאלצו 32 משפחות, המונות כ-200 נפשות, לפנות את אהליהן ולשהות תחת כיפת השמיים במשך יום שלם. שוב, נקווה שלא ירד גשם.

אימונים צבאיים – אמצעי לפינוי האוכלוסייה הפלסטינית

בעיתון “הארץ” התפרסם לפני כמה שנים פרוטוקול דיון בועדת  משנה של ועדת חוץ וביטחון ובו דיבר בשם צה”ל אל”מ עינב שליו (איני יודעת מה היה תפקידו) על תפקיד האימונים הצבאיים לסילוק התושבים  הפלסטינים. ובלשונו: “כאשר הגייסות דורכים – אנשים זזים הצידה… כאשר רידדנו את כמות האימונים – צמחו שם יבליות” (עמירה הס, הארץ 21.5.14).

ביקרנו  אצל משפחת מ. בפרסיה: הם סיפרו שהרבש”צ (רכז ביטחון שוטף צבאי) של התנחלות רותם מתנכל להם ומונע מהם להגיע לשטחי המרעה ממזרח לכביש אלון. שטחי המרעה, על פי חוק, פתוחים לכולם, אבל המתנחלים, ובמיוחד יושבי המאחזים, מגרשים את הרועים הפלסטינים, הרבה פעמים בעזרת הצבא. אלמלא הליווי היום יומי של מתנדבי תעיוש וארגונים אחרים, הרועים לא היו מצליחים לשרוד.

למחרת הביקור שלנו צלצל אלי ל’ מפרסיה, וסיפר שחברו הרועה א’ נעצר בידי חיילים לפי בקשת הרבש”צ מרותם, למרות שרעה את עדרו רחוק מההתנחלות. הוא הוחזק במעצר במחנה הצבאי הקרוב כשלוש שעות.

הפעם נסענו בטנדר של צביה והבאנו מלבד בגדים גם ציוד “כבד” כמו כיסאות למבוגרים ולתינוקות, ועוד.

ביקרנו את ביסן ומשפחתה, הילדה המשותקת, בתו של מוחמד אל כביר, שנותחה לפני כמה שנים ברגליה, הודות לשולי ולחנה, וראינו אותה גדולה ויפה, הולכת עם סדים והליכון.

ביקרנו גם משפחות בח’אלת מכחול.