בקעת הירדן: המתנחלים הורסים ציוד ומפחידים את קהילות הרועים והצבא מאשים את הרועים בזריקת אבנים
רוב המרעים עברו ללא הפרעה בשעות הבוקר כי המתנחלים בדרך כלל נחים בבתיהם בזמן הזה. כך הליווי עבר ללא הפרעות עם עדרי אל-פארסייה, השוהים בחודשי הקיץ בעין א-סכות; גם השקיות של שלושה העדרים השונים במעין עין אל-חילווה. וכן הליווי של מ’ בקציר שלף של שדה תירס, שהוערם על עגלה והועבר לעין אל-חילווה כמזון לפרות.
הפעם היה יוצא מהכלל אחד. בברדלה, בעת ליווי החקלאי מ’ לפתיחה וסגירת ברזי ההשקיה בשדה שלו ולבדיקה אם המתנחלים פתחו בכוונה ברזים במקומות לא נדרשים הם ראו שני מתנחלים שעלו עם הפרות על שדה הפלפלים ורעו שם. מ’ והמלווים התעמתו עם המתנחלים ודרשו מהם לרדת מהשדה. לבסוף הם הסתלקו ומ’ המשיך עם המלווים במלאכת בדיקת ההשקיה התקינה בשדה.
באל-פארסייה עצמה התנהלה ה’נוכחות המגינה’ (שהייה רצופה לאורך כל היממה עם משפחות הרועים במגוריהם) בשתיית קפה ובשיחות על עניני דיומא, בערבית רצוצה שלנו ובעברית שהם קלטו מאיתנו…
אחר הצהריים השתנתה התמונה והפעם המתנחלים היו נועזים יותר ופתחו במתקפות קשות.
בעין אל-חילווה נכנסו מתנחלים עם שני טרקטורונים למתחם של פ’, והתחילו בסיבובי הפחדה. הם פתחו את שער המכלאה והפרות יצאו ממנה, ואלמלא בתו קראה לנו לעזרה העדר היה מתפזר. אחר כך נכנסו הטרקטורונים למאהלים של ס’ ושל ק’ ובזכות חמישה מלווים ששהו שם הם סולקו ונראה לנו שחזרו הביתה למאחז ליד מחסום תיאסיר.
אלא שהתבדינו. כעבור חצי שעה שני רועים מעין אל-חילווה קיבלו הודעה שהמתנחלים חדרו בכוח לחמאם אל מליח (כחצי ק”מ מעין אל-חילווה) וחוללו שם פוגרום מול התושבים חסרי האונים: ניפצו לוחות סולריים ומזגנים, שברו מצלמות וחזרו למאחז שלהם.
הפלסטינים קראו למשטרה ובמקומה הגיע הצבא. החיילים לא עשו דבר. לא חיפשו אחרי המתנחלים הפורעים לא בדרך ולא במאחז הסמוך לתיאסיר. התושבים בחמאם אל מליח החליטו לפיכך לא לטרוח להגיש תלונה למשטרה, אין להם שום אמון שהתלונה תיענה בדרך כלשהי. אבל הם ביקשו שנלון אצלם ולמרבה הצער, בגלל מיעוט מלווים באותו לילה, לא יכולנו להעניק להם את העזרה הזו. הסיכום היה שהם יצלצלו אלינו מייד אם יתפתח אירוע ואנו נגיע מהר ככל האפשר.
ואז קיבלנו קריאה מברדלה. מ’ הודיע שהמתנחלים שוב עולים על השדה שלו הקרוב למאחז. המלווים נסעו מייד ואכן ראו עדר פרות על השדה. המתנחלים, חמושים במוטות ברזל, מנעו בכוח ממ’ ומהמלווים להתקרב לשדה. נשלחה קריאה לעזרה למשטרה ושוב במקומה הגיע הצבא. המפקדת של הסיור הצבאי הסתודדה עם המתנחלים, ראתה סרטונים על התקיפה שצילמו הרועים, דיברה בקשר עם המפקדים שלה ולבסוף “השתכנעה” מגרסת המתנחלים שמ’ והמלווים זרקו עליהם אבנים וכי הם בכלל עלו בטעות על השדה.. ולכן היא פוטרת אותם.
האירוע הזה נגמר כמעט כמו תמיד. ברוב התלונות הפלסטינים יוצאים כשידם על התחתונה. הצבא, המשטרה והמתנחלים משלבים ידיים, גם כאשר הם רואים צילומים ברורים של אלימות המתנחלים. איכשהו תמיד זאת אשמת הפלסטינים, כי למתנחלים מותר להשתולל, להרוס ציוד, ולעלות “בטעות” על שדות לא שלהם.
הלילה ירד, הגיעו המלווים של משמרת הלילה. רכב צבאי חנה ליד ביתו ההרוס של ק’ כשעה ועזב.
בשעה 22:00 נראו שני טרקטורונים חוצים במהירות את השטח ליד פ’, עוברים ליד בית אחותו הקרוב ויורדים למעין. שארית הלילה בכל המקומות בצפון הבקעה עברה בשקט.
תיאור מיקום
אל-פארסייה / עין א-סכות
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב של קהילת רועים בבקעת הירדן מול התנחלות "רותם". מתפרנסים ממרעה כבשים התושבים חשופים להטרדות, התעללויות וגזל מהמתנחלים שמגיעים אליהם ממאחזים ומהתנחלויות בסביבה, ושטח הרעייה שלהם מצטמצם והולך בגלל השתלטות המתנחלים, שטחי האש, ושמורות הטבע שהוכרזו. חברות מחסום ווטש משתתפות בפעילות של ליווי רועים ונוכחות מגינה 24/7, ויש קשר רציף וחם עם הקהילה.
-
ברדלה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב גדול יחסית בשטח B בצפון הבקעה, בו מתגוררות כ-300 משפחות של חקלאים ומשפחות אחרות. הכפרים ברדלה וכרדלה הסמוך לו, יושבים על מאגר גדול מאוד של מי תהום. בשנת 1968 נחתם "הסכם" בין הכובש (ובא כוחו חברת המים מקורות) לשלושה כפרים (כולל עין אל בידה), הקובע כי בתמורה להסכמתם להפסיק לשאוב מים מהבארות שלהם, חברת מקורות תקים תחנות שאיבה שלה על אדמתם ותקצה להם מכסת מים "נדיבה" בעלות השאיבה בלבד (כמה אגורות לקוב). במשך השנים, מקורות הפרה את ההסכם הפחיתה את המכסות באופן חריג (מ-240 קוב לשעה עד ל-100 ולעתים 40 קוב), והעלתה את המחיר לפחות פי ארבע. התושבים סירבו לשלם, והרשות שילמה עבורם (2018). בשלהי 2024 הצבא החל לסלול כביש חדש סביב כרבלה וברדלה. לפי התוכנית הכביש יקיף את כרבלה הדרומית ואת ברדלה מצפון וממערב, ולבסוף יפנה מזרחה עד כביש 90. הכביש יקיף לגמרי את ברדלה מכל עבריו וינתק את הכפר מכל אדמותיו ויכלא את הכפר בתחומיו, כי תושביו לא יוכלו עוד להגיע לעבד את אדמותיהם בגלל האיסור להתקרב או לחצות את הכביש. חברותינו לא יכלו לראות את העבודות בכביש כי הצבא הציב מחסום על הדרך לתוואי החדש. (2025).
Nurit PopperDec-16-2027נורית מאויימת על ידי המתנחלים מקרוב
-
עין אל-חילווה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
עין אל חילווה הוא מעיין טבעי ואזור מרעה פלסטיני בבקעת הירדן ששימשו את קהילת הרועים הפלסטינית להשקיית עדרים ולשימושים יומיומיים. החל מ-2021, מתנחלים מהתנחלות משכיות השתלטו על המעיין: גידרו אותו, הקימו בריכת שכשוך ומקווה, והציבו דגלים ותשתיות נופש. הגישה של הפלסטינים למעיין נמנעת בפועל, והם נאלצים להסתפק במים זורמים בוואדי מרוחק או כשהדרך חסומה, בקניית מים בעוקבים במחיר גבוה. המעיין נמצא בלב אזור שבו מוקמים מאחזים בלתי חוקיים, כחלק ממגמה רחבה של דחיקת קהילות פלסטיניות באמצעות שלילת גישה למשאבים חיוניים. קהילות שכנות כמו אום ג'מאל וח'ירבת סמרה כבר עזבו את המקום בגלל הלחץ. חברות מחסוםווטש דיווחו במשך השנים על מעצרים בטענות כוזבות של המתנחלים, על הטרדות ואלימות, כולל פגיעות בעדרים, חדירה לבתים, והפחדת ילדים. מתנדבות מחסום ווטש משתתפות בנוכחות מגינה באזורים סביב המעיין כדי למנוע התנכלויות לרועים בגלל נוכחות מתנחלים. מעודכן ליוני 2025 (ענת)
-