ליווינו את יוסף בח’לת מכחול. יום בהיר ונעים. שבא אחרי הגשמים והקור. הטבע בימיו הטובים האחרונים. תוך כמה ימי חמסין וכל היופי הזה יהפך לצהוב חום קוצני.
מאחר ויש עכשיו חופשת סימסטר במתכונת הלימודים בגדה, הילדים בבית וחלקם הצטרפו אלינו למרעה.

המרעה עבר בשלום. מצאנו טלה של אשרף שנשמט מהמרעה לפני שלושה ימים ושרד בשטח. היה צמא אבל חי. הלכנו באזור בו אין סכנת התקלות עם מתנחלים.
בימים אלה מתארך המרעה עד שעות אחר הצהרים. הצאן נשאר בשטח והבן הגדול בא להחליף את הצוות שהיינו.

בהמשך היום ערכנו קונצרט כינור בח’לת מכחול למשפחת ברהאן. אבנר שהגיע עם כנור והיה שמח לחלק את כשרונו עם יושבי המקום, הדהים את כולנו לנגינת פיירוז בכינור בעל צליל שנשמע כמו מעולם אחר בתפאורת האוהל החשוך. כולנו ישבנו מוקסמי עם חיוך של אושר על הפנים והקשבנו כלא מאמינים.

נסינו את אותו הדבר על משפחת אשרף, אבל שם ההורים היו עסוקים בהכנות לחליבה והילדים התעניינו יותר באריזה של הכינור מאשר בצלילים שהוא מפיק..

ככה זה כשיוצאים למרעה. חושבים אתונות ומגלים זהב.

ועוד אנחנו בתחילת מהומות בשטחים שאף אחד לא יודע לאן יובילו. וכבר הודיעו על 3 הרוגים בג’נין.
בלילה של יום רביעי 30.3 באזור מחסום חמרה היתה תקיפה של מתנחלים על מכוניות פלסטיניות.
הפלפונים מלאים סרטונים מלאי רעש של מכוניות צופרות ואין לדעת איך נגמר כי לא מודיעים לנו על פרעות מסוג כזה בתקשורת  הפוטינית שלנו.