השבוע, כמעט בכל יום, מתנחלים ממשכיות תוקפים את הרועים מעין חילווה הסמוכה.  גם בשטחים רחוקים מההתנחלות. הם זורקים אבנים ומגרשים את הכבשים. כוחות צבא ומשטרה שהגיעו ביום ששי עמדו והסתכלו על המחזה ולא נקפו אצבע. אלמלא  הליווי היומיומי של מתנדבי תעיוש ודהרמה הפלסטינים היו נאלצים  לוותר על המרעה ובמקום זאת לקנות אוכל לכבשים. עדיין הגשם מתאחר מאוד ועדיין אין צמחייה ירוקה חדשה, לכן כל מקום שיש בו מעט עשב יבש הוא  יקר המציאות.

בהתנחלות משכיות, לפי כמה אתרי אינטרנט, גרים כ-200 איש ממפוני גוש קטיף, ובנוסף פנימייה קדם צבאית. זה אחד היישובים הדתיים המעטים בבקעה. יש להם היסטוריה ארוכה של התנכלויות שונות  כלפי השכנים הפלסטינים, שסובלים מנחת זרועם. לאחרונה גם להם יש עדר צאן, ולכן יש להם אינטרס לסלק את הרועים הפלסטינים.

ביקרנו משפחות בעין אל חילווה ובח’לת מכחוּל. על שתי הקהילות מאיימים צווי הריסה, והם פוחדים יומיום שמא יגיעו הבולדוזרים.

במחסום זעתרה (צומת תפוח) לא היו בדיקות.גם במחסומי חמרה ומעלה אפרים.

האמבטיה של גתית – שטח של עשרות דונמים שנלקחו מפלסטינים תושבי עקרבה, שנעדרים מאז 1967, וצורפו להתנחלות גתית הרחוקה מספר ק”מ.  ההתנחלות לא זקוקה לאדמות ומחכירה אותן כל שנה, יחד עם הקצבות המים הנדיבות, אבל רק לישראלים. עכשיו, בתחילת עונת החורף, כל השדות חרושים, בחלקם כבר ירוקים. מרחוק ראינו פועלים פלסטינים (בשכר ממוצע של 70 ש”ח ליום ) עובדים בשדות.

פגשנו בדרך מטיילים ישראלים ברכבים ובאופנועים. שבת יפה לטיול.