אינני יודעת אם היה עוֹצר, אבל בשעה 10.00 בבוקר היה הכביש הבא מחווארה אל צומת זעתרה (תפוח) ריק, מה שמעיד כנראה על עוֹצר בחווארה. גם הכניסה ליטמה הייתה חסומה בניידת משטרה שעמדה במרכז הכניסה. הכניסה החדשה לקבלאן הייתה חסומה באבנים וגם כשחזרנו – ב-16.30 עדיין הייתה חסומה.

בעליה לאביתר- מחסום צבאי. לא ברור אם היו מתנחלים שם או לא.

הכניסות לג’וריש ולעקרבה היו פתוחות, ללא צבא .

ביקרנו את זובעה שאמר שב-1 באפריל ירדו דבש. מאוד ממליצה. טבעי וטהור.

אום גמאל – לא הייתי שם יותר משנה וכל הילדים התקבצו סביבנו בהתרגשות רבה. סרא תפסה את הראש וקראה “או מיי גוד- דפנה!” גם אני שמחתי לראות את המשפחה בטוב, כי בליל שלישי כשהיה פוגרום של מתנחלים באזור, חששתי לאנשים יקרים אלה מאוד. הם סיפרו ש-30 מתנחלים החלו לרדת בשביל המוביל אליהם והתחרטו ופנו לחזור.

האמא של מהדי, המתגוררת בצומת לתיאסיר סיפרה שהם ברחו מהמאהל לגבעות שמעל וחיכו שם עד יעבור זעם, רועדים מפחד. גם יוסוף ממקחול שלח את ילדיו להרים מסביב לישון מפחד שהמתנחבלים יגיעו גם אליו.

לאחר מכן הלכנו למוחמד כביר ומוחמד זע’יר (הקטן והגדול) בעין חילווה שהותקפו. כ-50 מתנחלים ירדו אליהם ממשכיות. שברו חלונות במכוניתם, חתכו את גלגלי הטרקטור ומיכלית המים, וניפצו באבנים את הזכוכית של הפאנלים הסולאריים. כשניסה מוחמד זע’יר (הקטן) לצלם , הם ניפצו לו את שני הטלפונים – שלו ושל אישתו, היכו אותו בראש עם נבוט ודקרו אותו. הוא אושפז בבית החולים בטובאס.

נסענו לקחת ייפוי כוח לשם אישור מהאיש המנוע בטחונית ללא שום סיבה הידועה לו, בעין אל בידה.

בדרכנו חזרה עצרנו באל פארסיה המזרחית , מעיין שהמתנחלים השתלטו עליו , שיפצו ומנעו הגעה מהפלסטינים. הם קראו למקום עין רינה. המקום מוזנח, תעלת המים הנכנסים למעיין שהיה יפהפה חסומה בליכלוך ועשבי בר וכך גם תעלת היציאה ולכן המים העומדים מעופשים וריצפת המעיין מכוסה ירוקת מגעילה. זו הייתה תפיסת שטח שמטרתה נישול וגירוש הפלסטינים שדאגו תמיד למעיין והיו משקים ממנו את עדריהם ואפילו דגים גידלו שם.

בגדר שהקימו המתנחלים לאורך כביש 90 קבעו שער שמונע מהפלסטינים להגיע לאדמות המרעה. זה מקור החיים של משפחתו של מהדי שאחייניו שוהים כל שנה בשטח מספטמבר עד הקיץ. הגדר תמנע מהם להגיע לאדמות המרעה, תמנע מעשרות משפחות רועים להתפרנס ותנכס עשרות אלפי דונמים למאחזים האלימים של אורי ושל מנחם ואולי עוד מופרע שיחליט לבוא לאזור ולהתעלל בתושביו , שמאות שנים חיו בשלוה שם.