צפון 18.12.2014
נטע גולן ושולה בר(מדווחת, מצלמת)

06.10 מחסום ברטעה (מחסום אזורי עם טרמינל גדול ומבדוק לסחורות גדולות, על ציר ג'נין ברטעה והסביבה)

בצד הפלסטיני של המחסום הכניסה למחסום מהירה – מי שמגיע נכנס מייד אל הקרוסלה (שהחליפה את השער החשמלי הצהוב) וללא עיכוב ממשיך הלאה ישר לתוך הטרמינל. כנראה שגם בטרמינל אין עיכובים כי הקצב המהיר נמשך כל זמן ששהינו שם.

6.35 מחסום עאנין (מחסום חקלאי לתושבי עאנין)
בהגיענו המחסום סגור אך מעליו במזרח מתחילה זריחה אדומה ונפלאה. לבסוף באיחור לא מפתיע של 20 דקות החיילים מגיעים מתחיל המעבר. היום בודקים בשער הקרוב אלינו וזה בהחלט בלתי רגיל כי בדרך כלל אנו לא רואות את התור של הממתינים. חמישה טרקטורים ובערך 25 הולכי הרגל נעים לאט ובלי לעצור לעבר עמדת הבדיקה. ככל שראינו כולם עברו והמשיכו לדרכם, לחלקות הזיתים או לעניינים אחרים.

עבר הבן של שאפיק מושך אחריו אתון וסביבם מקפץ עיר בן חודשיים. שאפיק (80) שבדרך כלל עובר רכוב על האתון, מעוכב במחסום כיוון שבידו אישור מעבר פג תוקף. למרות הבקשות החוזרות ונשנות במת"ק לא מחדשים לו את האישור. החיילים מתקשרים לאן שמתקשרים כדי לקבל הוראות מה לעשות עם האיש. שאפיק מתיישב וממתין לגזר דינו.

ב 7.00 עברו כולם וכעבור עוד כמה דקות עבר גם שאפיק, שמיהר ללחוץ את ידינו. הבן וצמד החמורים נעלמו ואנחנו לקחנו את האיש החביב לחלקת הזיתים שלו.

7.20 מחסום טורה
בצד שבו אנו עומדות המחסום שקט, אין ממתינים. בצד השני, צד הכפר טורה, התקהלות ליד הקרוסלה ונשמעים קולות רמים. אחר כך הסתבר שהמורים (5) שעוברים כאן כל בוקר בדרכם מהגדה לבית הספר באום ריחן – מעוכבים. למה? "ככה, סתם," אומר אחד המורים, "החייל על המחשב הוא ותיק, הוא מכיר אותנו, אבל היום עושים לנו דווקא. נעלו אותנו בחדר ונתנו לנו לחכות בכוונה."  עוד שני צעירים אמרו גם הם שהחיילים היום עיכבו גםאותם סתם והתלוננו בעיקר על החיילת.

 8.00 מחסום טייבה רומנה
גם פה החיילים איחרו לבוא והמחסום סגור. בצד השני הפלסטינים כבר הגיעו ומחכים, אחרי זמן מה צעקו לעברנו שנעשה משהו.. צלצלנו למת"ק פעמיים. בפעם הראשונה ב 8.15 החייל היה חביב ואחרי שבירר אמר שיהיה עיכוב בפתיחה אך הוא באמת לא יודע למה. בפעם השנייה ב 8.30 הוא קיבל כנראה הנחיה לא למסור לנו דבר והודיע לנו שהוא לא מוסמך לדבר איתנו. בינתיים, באיחור של חצי שעה, הגיע ג'יפ של משמר הגבול וירדו מספר מג"בניקים. מי שנראה ונשמע כמפקד הכוח הסכים ברצון לדבר איתנו. שאלנו אותו לפשר העיכוב בפתיחת המחסום. הוא טען ששעת הפתיחה היא שמונה וחצי. העמדנו אותו על טעותו. הוא הבטיח שיצלצל ויברר ויחזור אלינו.

תוך 10 דקות עברו 2 טרקטורים ואחריהם בערך 20 הולכי רגל, אחרי בדיקת ניירת זריזה. גם המפקד הזה כנראה קיבל הנחיה לא ליצור איתנו קשר: הוא לא חזר אלינו ועד שעזבנו אף אחד לא ניגש לנעול את השער כל עוד עמדנו לידו.