ברטעה-ריחן, טורה-שקד
6:05 מחסום ברטעה-ריחן
החניון התחתון בשטח c כבר מתמלא במכוניות אך עדיין אפשר למצוא חנייה. ביציאה מן המכונית – רוח עזה, מקפיאה, מנענעת את הסככה, את שלטי-הפח הגדולים ואפילו את גדר ההפרדה. ליד שער-הכניסה הצהוב אין נפש חיה. אח"כ מתברר שהבוקר מתבטל נוהל כניסה חמסה-חמסה, אולי בגלל מזג האוויר הקשה ומתוך התחשבות באנשים. אולי. כל מי שמגיע – נכנס מייד ומצטרף למצטופפים בשרוול הפנימי שמוביל אל מה שמכונה כאן, בצפון, למורת רוחן של כמה חברות – "טרמינל" (כאילו יש בו משהו מהנורמליות ששוררת בין שתי מדינות ריבוניות). נראה שכמאה איש צובאים על הכניסה ואינם מתקדמים פנימה. אני מסמנת מישהו שמגיע למיתחם בשעה 6:14 וכעבור כמה דקות עולה לחכות לו בשרוול היציאה למרחב התפר. ב-6:40, ליד הקרוסלה, אני פוגשת בחור (אחר) שזה עתה קיבל הודעה מהמעביד שלו בנגריה בברטעה, שאם הוא מאחר – אין לו מה לבוא לעבודה. "הוא בן אדם קשה," אומר הבחור וחוזר הביתה. הפסיד יום עבודה. 150 שקל. הוא טוען שהבוקר יש בלגן גדול ועוד פועלים חזרו הביתה. מתחילה לטפס בחזרה בשרוול כדי לנסות לדבר עם מישהו. ר', סגן מנהל המחסום מגיע וטוען שאם יש בלגן – זה "בגללם". "הם" (הפלסטינים שממהרים בבוקר לעבודה) צריכים להתארגן ולהשליט סדר בתור ואז הכל יהיה בסדר. בהתנדבות כמובן. לא, אין לו תקציב לכוח אדם נוסף. וחוץ מזה "מה, את לא מחכה לפעמים שעות בטרמינל לטיסה?" לדאבוני, אני צריכה להזכיר לו שמדובר באנשים שנאלצים לעבור פה יומיום כדי להרוויח את לחמם ומציעה לו להיפגש עם ס"א, מנהל עבודה במתפרה בברטעה ובעל תפקיד אחראי בוועד העובדים של כל המתפרות בנפת ג'נין. הם אומנם נפגשו למחרת (אתמול) לשיחה של חצי שעה. ס' אומר שכבר באותו בוקר המעבר היה קצת יותר נוח. תוך כדי השיחה עם ר' מגיע הבחור שסימנתי מוקדם יותר. השעה 7:07. כמעט שעה. נדמה לי שר' נבוך מעט.
7:20 מחסום טורה-שקד
כאן הכל מתנהל על מי מנוחות. ילדים קטנים מגיעים ברגל מדהר אל-מלכ, מכונית מביאה סטודנטית עד המחסום, אין תור של מכוניות וליד הקרוסלה ממתינים חמישה-ששה אנשים וזהו. אה, והאשפה הנצחית מסביב. סבח אל-ח'יר.
מחסום ברטעה-ריחן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום ברטעה- ריחן
ממוקם על גדר ההפרדה, מזרחית לעיירה הפלסטינית ברטעה המזרחית, העיירה הגדולה מבין היישובים הפלסטיניים במובלעת מרחב התפר (מובלעת ברטעה) בצפון מערב הגדה.
צמודה אליה ברטעה המערבית, הישראלית.
המחסום פתוח כל השבוע בין השעות 05:00 - 21:00. מאמצע מאי 2007 המחסום מנוהל בידי חברת אבטחה אזרחית הכפופה למשרד הביטחון.
רשאים לעבור מכאן (אל הגדה וממנה) תושבי היישובים הפלסטינים במובלעת ברטעה ופלסטינים מהגדה בעלי אישורי מעבר מתאימים.
מתנחלים מחרמש וממבוא דותן עוברים ללא כל בדיקה. במקום פועל טרמינל גדול ומשוכלל עם 8 אשנבים לבדיקות ביומטריות (טביעת עיניים וטביעות אצבע) אך לרוב פעילים רק שני אשנבים.
העברת סחורות מהגדה למובלעת ברטעה אפשרית כאן בהיקף מסחרי בינוני (בעיקר תוצרת חקלאית) באמצעות קבוצת נהגים קבועה ורשומה. להגברת ההידוק הצבאי על מחסום ברטעה, הוקם מחסום בצומת יעבד-מבוא דותן, מאויש לעיתים בחיילים אשר יושבים במגדל השמירה, ויורדים ממנו לבדוק את הרכבים והנוסעים באופן אקראי.
(פברואר 2020)
Hagar DrorSep-26-2023ברטעה: בניה מהירה של גדר ההפרדה
-
מחסום טורה-שקד
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום מרקם חיים* ובו עוברים הולכי רגל, מוניות ומכוניות פרטיות (מ-2008) פלסטיניות אל ומן הגדה ומרחב התפר, לאזור התעשייה ליד התנחלות שקד, לבתי ספר וגני ילדים בטורה, לאוניברסיטאות בג'נין. המחסום נמצא בין הכפר טורה שבגדה והכפר דהר אל מלח במובלעת מרחב התפר. נפתח פעמיים ביום, 10:00-07:00 ו- 12:00- 19:00. העוברים (לעיתים גם תלמידי גן) נבדקים בביתן ובו מכונת שיקוף. שמות הזכאים לעבור כאן מופיעים ברשימה שבידי החיילים. רוב ימות השנה נשמרת כאן תנועה מעטה ביותר.
*כבישי ומחסומי מרקם חיים, כהגדרת מנהלת המעברים במשרד הביטחון, מיועדים רק לפלסטינים. הם נבנו על קרקעות פלסטיניות שהופקעו, כולל מנהרות, דרכים עוקפות ודרכים העוברות מתחת לגשרים. 'מרקם חיים' הוא מונח מכובס ואינו בא לתאר מגמה הומניטרית כלשהי. מחסומים אלה מאפשרים קשר תחבורתי בין הגדה המופרדת לאיים מנותקים ללא רצף טריטוריאלי ביניהם. לרוב אין מחסומים קבועים בדרכים אלו, אלא מחסומי פתע. בטורה התקבע מחסום קטן (פחות מדונם) ומנומנם, שהלך והתמלא במשך השנים כמעט בכל אמצעי הפיקוח וההכוונה מתוצרת הכיבוש. (פברואר 2020)
Hanna HellerJul-29-2024מחסום טורה: מה מסתירים כאן?
-