בשכונות הפלסטיניות-ירושלמיות משלמים מיסים לעירייה ולא מקבלים שירותים כמתבקש
6:40 מחסום מחנה פליטים שועאפט
הפעם הרמזור בצומת מחנה הפליטים שועאפט עובד כהלכה (מנתב תנועה על הכביש לירושלים ולפסגת זאב), ובכל אופן יש פקק גדול של מכוניות מהמחנה למחסום, למרות חופשת בתי הספר. חבל שלא חושבים על כיכר או “רמזור חכם” שישפר קצת את איכות החיים של כל משלמי הארנונה הרבים במחנה, שלא זוכים לשירותים כמעט בכלל. אוטובוסים לטיול עם ילדים עוברים בלי בדיקה ואילו מאוטובוסים רגילים מורידים את הנוסעים ובודקים במחשב של המחסום תעודות ואישורים. אם הבירור מתעכב, האוטובוס לא מחכה למעוכב.
אנחנו נוסעות לראות את בית הספר שנהרס השבוע בשכונת השלום, שהיא חלק מהמחנה הנמצא על השטח המוניציפלי של ירושלים. מוזר שבסביבתו יש המון בנייה חדשה, אבל דווקא בית הספר הפרטי הזה נהרס כבר פעמיים. גם בעמותת עיר עמים לא ידעו להשיב מדוע דווקא בית הספר.
מכאן יצאנו דרך צומת ענתות לכיוון חיזמה. בצומת עומדים רוכלים ומציעים שמלות רקומות מקסימות לילדות… בפאתי הכפר חיזמה נסללת איזושהי דרך שלא ברור מאין ולאן תוביל. האם היא חלק מתוכנית כבישי האפרטהייד המתוכננים, שנועדו לאפשר למתנחלים מבנימין לעקוף את קלנדיה וחיזמה?
נבי סמואל
בית הספר סגור ונעול בגדר עץ והכפר נראה נטוש. מספר מכוניות פלסטיניות חונות ליד הבתים. ממש נבהלנו, אבל קיבלנו הסבר מפועל, תושב המקום, שניקה שירותים במתחם הארכיאולוגי. הגדר של בית הספר נועדה למנוע ונדליזם בזמן החופשה. חלק מהאנשים שעובדים לרוב בגן הלאומי הועברו לגוש עציון, שם מצאו אתר ארכיאולוגי, והשאר עוד לא התעוררו – אין לאן ללכת. תושבי הכפר אינם יכולים לצאת מהכפר לירושלים במכונית, יש להם היתר רק לקטע הקצר עד מחסום אל ג’יב המוביל לביר נבאללה. הם סגורים במרחב שדינו כמרחב תפר עם היתרי שהייה והיתרי מעבר. היתר עבודה מצריך נסיעה ארוכה למחסום קלנדיה. אי אישור לבנות אפילו סככה ולא לנטוע עץ. איסור משולש: גן לאומי+ שטח C + מרחב תפר.
מחסום הר שמואל
המחסום החקלאי נעול אבל הפרצה בגדר פתוחה לרווחה. מחסום בידו הנמצא על גדר ההפרדה הוא קצת יותר פנימה – שם עובר הכביש השקוע לפלסטינים לביר נבאללה ולגדה.
מובלעת ביר נבאללה
פשוט כואב הלב לראות את המובלעת הזאת של 4 כפרים המחוברת רק בשני מעברים תחתיים לגדה – למובלעת בידו ולראפאת. פעם היא הייתה מקום הומה ומקום מגורים נחשק. עכשיו החומה חונקת מכל הצדדים וכל מי שיכול היה לעזוב לאזור שיש ממנו כניסה לירושלים – עזב. נכנסנו דרך מחסום אל ג’יב (מותר – השטח הוא שטח C , רק חלקו הקטן שטח B – אף כי חיילי המחסום משוכנעים שזהו שטח A – כך למדנו בפעם הקודמת. אז הפעם פשוט עברנו).
פגשנו בחור צעיר ונואש, שגר עם אימא שלו, ורוצה לקבל אישור עבודה בישראל. לא קיבל וחשב שבגלל שהוא לא נשוי . סיפרנו לו שנותנים עכשיו גם ללא נשואים, בוודאי כאלה שעובדים בהתנחלויות, ומסרנו לו את המספר של סילביה לבדיקת מניעת שב”כ. היה לו קשה להיפרד מאיתנו, לא רואים פה ישראלים, ומעט מאוד אנשים לא-מקומיים, ולא רואים תקווה לשיפור המצב.
הרוקח בבית המרקחת במרכז ביר נבאללה מגיע יום יום מטולכרם. הוא נשוי עם ילדים, נולד בגדה וגדל בכוויית וחזר לגדה כשהתבגר. שאלנו מה עושים פה הילדים, איפה לומדים? הוא סיפר שיש בית ספר אחד לשלושה כפרים, שיתף על הרגשת הייאוש של הקהילות החנוקות, על ההזנחה ועל הפשיטות הליליות של הצבא גם בטולכרם וגם בביר נבאללה. האם הוא מצטער שחזר מכוויית לפלסטין הכבושה? התשובה הייתה החלטית: לא. זו הארץ שלי וכאן אחיה.
בדרכנו חזרה לירושלים נסענו בעקבות אלה שמגיעים ממובלעת בידו, נבי סמואל וביר נבאללה ונאלצים לעשות עיקוף ענק בכבישים עמוסים וצרים, כדי להיבדק במחסום קלנדיה בדרכו לירושלים.
ביר נבאלא / ראפאת (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ביר נבאלא / ראפאת (ירושלים) עם השלמת מובלעת ביר נבאלא הכוללת גם את בית חנינא אל בלד, ג'דירה ואל ג'יב, הוקם מחסום ביציאה מהמובלעת לגדה. זהו מחסום "מרקם חיים" מתחת לכביש 443, האמור לאפשר את המשך החיים בין הכפרים שנותרו בגדה לכפרים שנבלעו במובלעת. המעבר לכיוון ביר נבאלא מותר רק לתושבי המובלעת ולתושבי נפת רמאללה. מאז שהוקפה בחומת ההפרדה ב-2003 עם יציאה צרה אחת מתחת לכביש 443 ,המובילה לרמאללה ולקלנדיה דרך כפר עקב ומחנה הפליטים קלנדיה, אין קשר בין אזור א-ראם, בית חנינא וירושלים לבין ביר נבאללה. ערך דירה להשכרה ירד מ-700$ לחודש ל-100$ לחודש. החנויות סגורות, בתי החרושת ננטשו ואולמות האירועים ריקים. גם בניינים רבים עומדים ריקים. לא באים לגור פה. כדי לנסוע לירושלים, לא-ראם, ליריחו, לעזרייה, לדרום הגדה - צריך לנסוע עד מחסום קלנדיה מצוידים באישורי כניסה מיוחדים. כך גם נוצרו פקקים גדולים בכבישים המובילים לקלנדיה. מעודכן לינואר 2024
-
מחסום הר שמואל (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום מוצב על הדרך בין בידו וכפרי המובלעת שסביבה לנבי סמואל ומנתק ביניהן, ותוך כדי כך חוסם את דרכם של חקלאי נבי סמואל אל אדמות חקלאיות שהיו לאדמות מדינה. בהמשך הדרך יש עוד חסימה לכביש לבית איכסא ועוד מחסום מאויש גדול עם מגדל שמירה על גדר ההפרדה שמונע תנועה חופשית בין בידו וכפרים אחרים במובלעת לבין בית איכסא הסמוך לרמת, בית איכסא למעשה מנותקת גם מהמובלעת וגם מישראל. חשוב להדגיש שכל השטח הוא שטח C ו-B על פי הסכם אוסלו, וגידורו למובלעת נעשה משיקולי השתלטות על שטחים פלסטיניים להתנחלויות תוך סגירת התושבים הפלסטינים ללא גישה לסביבת הגדה ולסביבת ישראל. בפרצות בגדר עוברים הולכי רגל בין בית איג'זא ובידו ועוד כפרים לעבודה בישראל. הפועלים שפגשנו סיפרו שגם עם היתר עבודה, הדרך שהם צריכים לעשות כדי להגיע לעבודתם בשכונת רמות ובמקומות אחרים בירושלים היא כ-15 ק"מ דרך מובלעת נוספת,ביר נבאללה, חלק ממנה בכבישים תחתיים ובכבישים קרובים לרמאללה, ואז לעבור במחסום קלנדיה העמוס כדי להשלים מסלול מעגלי למקום עבודתם הקרוב לכפריהם.
-
מחסום מחנה פליטים שועפאט / ענאתא-שועפאט (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כאן מוצב מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף מורשים לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים אסור.
מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב.השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים.
.
Anat TuegJan-25-2026ענאתא: מאחז חדש קם דרומה לצומת
-
נבי סמואל (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כפר פלסטיני כבן 800 שנה. זהו כפר בכלוב שקוף. נמצא על גבעה נישאת (890 מטרים מעל פני הים) וצופה על כל האזור. על פי המסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית במקום נקבר הנביא שמואל. בשנים האחרונות הפך המסגד לאתר תפילה יהודי פופולארי. היהודים מתפללים במרתף והמוסלמים בחלקו העליון של המסגד. במקום מוצבים כבר שלטים חדשים ובהם פסוקי מקרא ואזכור תקופות הסטוריות ישראליות בלבד. המעיין הסמוך הפך לאתר טבילה מבוקש. בכ”ח באייר בכל שנה נערכת במקום הילולה המונית לזכר הנביא שמואל. עד 1967 היה זה כפר מבוסס בן 1000 תושבים, שהתפתח מסביב למסגד, ובבעלות תושביו אלפי דונמים של אדמות חקלאיות. ב-1967 ברחו משם מרבית תושביו ונותרו 250 איש. ב-1971 גירשה ישראל את תושביו ועד שנות ה-90 "שיטחה" לחלוטין את בתיו, שישבו על שכבה ארכיאולוגית צלבנית והלניסטית, ללא מתן פיצוי כלשהו לתושביו. על חלק מאדמותיו יושבת היום התנחלות הר שמואל, וחלק אחר הוכרז כגן הלאומי. התושבים ניסו לשקם את חייהם על שארית אדמתם במרחק קצר מבתיהם המקוריים, באזור ששימש קודם לכן כמבנים לבעלי החיים בכפר. ואז הוקמה גדר הפרדה בשטחי הגדה והכפר נותר כמובלעת במרחב שבין הקו הירוק ובין הגדר. תושביו נתלשו מכפרי הגדה. כל יציאה לגדה מחייבת מעבר עם היתר במחסום ג'יב המרוחק. התנועה אל ישראל שבתוך תחומי הקו הירוק אף היא אסורה. ב-1995 הוכרז כל אזור הכפר העתיק והחדש ואדמותיו גן לאומי - לא רק בשטח המסגד והעתיקות שסביבו שמשתרעים על פני כ-30 דונם אלא על שטח של 3,500 דונם, כל תוספת בנייה אסורה: חדר, קרוואן, גדר, עץ שניטע. אישורי עבודה ניתנים במשורה. יש בית ספר קטנטן מכמה קרוונים. לצפייה בסרט: נבי סמואל 1099 - 2099 - מחסוםווטש/ערן טורבינר עודכן ינואר 2024
-


