מחסום עטרות:3.30 – הגענו למחסום ריק מעוברים -משום שסדר וסגר בכפיפה אחת ידורו…

 קבוצת שוטרי מג”ב מתוסכלת קידמה את פנינו. שמענו על ליל הסדר בבסיס, על רמתו הירודה של האוכל שהוגש, על געגועים עזים לבית ולמשפחה, על הקושי לעמוד בתנאים לא תנאים במחסום זה המיותר כל כך (גם לדעת אלו שאיישו אותו בבואנו), במשמרת הנמשכת מהשעה 5.00 לפנות בקר ועד 5.00 אחה”צ.
כן, שתים-עשרה שעות רצופות, “מה עם זכויות האדם שלנו?” כבר נשאלנו בשבוע שעבר ולא היה לנו מענה הולם.
 נחמה פורתא שואבים החיילים מהשמועות על כך שעומדים לבטל ולהסיר את המחסום. האומנם?
למדנו מהם גם שלמרות הסגר, בעלי אישורים מיוחדים, כמו אישורי איחוד משפחות, עוברים. כך גם כל בעלי התסריכים שגילם עולה על 30.

מחסום קלנדיה:3.45 – מסלולים 1+2 פעלו יחד רוב הזמן ולעתים לסירוגין. עשרות אנשים עמדו בתורים ארוכים כל זמן שהותנו במקום, הרבה יותר משציפינו לפגוש.
בחורים צעירים וילדים עברו חקירה צולבת (אך מנומסת) ע”י החייל בעמדת הבידוק, שגם ידע לתקשר עמם בערבית בסיסית, באשר לפרטיהם האישיים: משעמדו מולו, והעבירו לו את התעודה או את הקושאן דרך החריץ שבקיר והוא העלה את פרטיהם על המחשב, החל שואל לשמות ההורים, הסבים ותאריכי לידה של אב או סב.
 באין אפשרות ליצור קשר עם החיילים המצויים במרחב סטרילי, הסקנו שהמטרה היא לאמת את זיקת האדם לתעודתו וקיווינו שלא נשאל אנו לגבי תאריך לידתם של הורינו או סבנו, כי לבטח היינו נכשלות בבחינה. למרות שלא כל המבקשים לעבור ידעו לומר את הפרטים עליהם נשאלו, לא ראינו שהיה מי שהוחזר לאחור.
אדם שהגיע בהול וניסה לעבור דרך מסלול מס.5 למשרדי המת”ק, נקרא לשוב על עקבותיו ע”י החיילת שבקופסת הזכוכית, שהרי המת”ק סגור בחגי ישראל, והוא כנראה אינו מודע ללוח השנה העברי. משנזכר האיש, דפק  בכף ידו על מצחו, כאילו אמר לעצמו: “איזה טמבל אני ששכחתי …”.

4.25 – מחסום הרכבים – מצב העסקים של חברת “מודיעין אזרחי” כנראה משופר. הבחנו ברכב כלבנים חדש ומהודר. כלבן אזרחי + כלב אזרחי פעלו כל זמן שהותנו במחסום. הכלבן אף התפנה להשתעשע עם הכלב ולהדגים סידרת אימונים, תוך שהוא מרים גבוה מעל לראשו את הרצועה האחוזה בין לסתותיו הנעולות של הכלב שאינו מרפה ממנה ונשאר תלוי באוויר מעל לגובהו של אדם. היה זה מחזה מעורר פחד ומבהיר שכלבים אלו אינם רק כלבי גישוש, המיומנים למציאת חמרי אמל”ח, אלא הינם ללא ספק כלבי תקיפה מסוכנים המסוגלים להרוג, וכבר היו דברים מעולם.

(לפני מספר חדשים, איים עלינו מפקדם של הכלבנים כשאמר שאם לא נתרחק מהמקום, הוא אינו אחראי למה שיעשה לנו הכלב).
3.30 – מ. פלסטיני צעיר, תושב בית-חנינה, התנגד לדרישת החיילים שהכלב יבדוק את רכבו.
הוא הובא עם מכוניתו למגרש החנייה והוגדר מעוכב. מפתחות הרכב נלקחו ממנו בידי שוטר מג”ב.
 מ. טען שיש אפשרות שחבלן יבצע את הבדיקה והסביר שהסיבה להתעקשותו היא שהכלב מלכלך/מטמא את הרכב.
השוטר אמנם פקפק במידת דבקותו הדתית של מ.(אמר שאין לו זקן כמו לאנשים שבאמת דתיים, אמרתי שלאו דווקא הזקן הוא עדות לאמונתו של אדם, שזה עניין פנימי ולא חיצוני. להפתעתי, השוטר הסכים לדעתי) והזמין בקשר חבלן מבסיס מג”ב בעטרות. עזבנו טרם בואו של החבלן, אך החלפנו מספרי טלפון עם מ. ששוחרר רק בשעה 5.55  ואמר כשטלפן:”החבלן לקח לו את הזמן…”.

 מחסום ראפאת (ביר-נבאלה):5.25 – עומס כבד בקדמת המחסום למרות שלא התקיים בידול. רוני שיצאה מהרכב ספרה כ-60 מכוניות. שוטרי מג”ב בפיקודו של ש. קידמו אותה בבהלה ובנשק דרוך תוך איום שאם לא תעצור תיירה. משהתמקמנו מולם (לא בשטח המחסום), ניסו לסלק אותנו: תחילה בטענה שאנחנו מסכנות את עצמנו ולטובתנו וביטחוננו כדאי שנתרחק, משניסיון זה לא צלח, הגיע חייל (בדרגת רס”ל) שאמר:”אתן הרי יודעות שיש חוק שמותר לכן לעמוד רק במרחק של 100 מ’ מהמחסום”. ביקשנו שיראה לנו צו המורה על כך. כדי לשמור על כבודו, הורה לאחד מחייליו ללכת, לחפש ולהביא את הצו ושניהם נעלמו כלעומת שבאו.

 מאחר והעומס על המחסום המשיך, טלפנתי לרמי, אחד ממפקדי הפלוגה , הזכרתי לו את מילותיו היפות כשנפגשנו בעבר, באשר לחשיבות שהוא רואה בהתנהגות אנושית של פיקודיו במחסום. מיד לאחר סיום השיחה שמענו את מפקד המחסום משיב בקשר על טענות נגדו. אחרי דקות ספורות הוא בא לקראתנו, בעקיפין הסביר/התנצל לגבי התנהגותו כלפי רוני ויישר את ההדורים. אחד מאנשיו שנשאר לעמוד ולשוחח, אמר כשנפרדנו שלפחות מאתנו אינו שומע את המשפט:”הלוואי שלא תחזור!”, השבנו לו שאנחנו בטוחות שמעולם לא שמע משפט שכזה מאחת מחברותינו ושזו כנראה אגדה שהומצאה ועוברת מפה לאוזן אך אינה מציאות. לא שמענו הכחשה לדברים.
כשעזבנו, ב- 6.20, תור המכוניות לפני המחסום היה מצומצם.

מחסום ג’בע (ליל):6.45 – כל זמן שהותנו היו לא יותר מ-10 מכוניות לפני המחסום. תעודותיהם של נוסעי מוניות נבדקו באופן אקראי. ממפקד המחסום שבא לקראתנו שמענו שוב את גרסת הצבא באשר לחיוניותו של המחסום   (להתריע בפני מתנחלים פן יכנסו בטעות לרמאללה) ואת הנסיבות שהביאו ללידתו (לידתו שבחטא יסודה).
כפי שסיכמה רוני את המשמרת:”היה הרבה מגע עם הכוחות”.