ג’בע (ליל), קלנדיה
בוקר יום א קשה תמיד. כשאנו מגיעות בחמש ושלושים שני תורים כבר הרחק מקצה הסככה עד אל תוך מגרש החניה. כל הקרוסלות פתוחות וכל המעברים פעילים. נראה כי המעברים מלאים וכי החיילת באקווריום עושה מלאכתה היטב.
ברחבה יושבים צעירים רבים וגם מבוגרים שמועד המעבר שלהם מאוחר יותר. בצד בודדים מתפללים על קרטונים. אני מפנטזת על מעבר כמו בטרמינל של שדה תעופה עם מרבדי תפילה.
להפתעתנו גם שתי נציגות של "הכנסיה העולמית –EAPPI" נמצאות היום. לאחרונה לא נהגו לבוא בימי א. הן טוענות שהגיעו ב4:30 ומאז הכל עובר על מי מנוחות.
לא עוברות עשר דקות וכמו עפ"י סימן בלתי נראה קמה קבוצת צעירים מהספסלים ומתחילה בדחיפות לכיוון הקרוסלה השמאלית ביותר. מרגע זה ועד השעה 7:00 כל דאלים גבר. הפועלים נדחפים, מטפסים האחד על ראשי האחרים. נהמה לא נעימה מלווה את האלימות הנקראת, כך שמעתי מחנה בר"ג :" תופעת הקופים". למתבונן מהצד המראה מבזה את העומדים בתור ומעורר תחושת חוסר אונים בנו. פועלים נוטים להאשים את החיילים שאינם מניעים את התורים במהירות רבה יותר . אבל לנו נראה שהיום עבודת החיילים מאד יעילה. החייל משוחח איתנו מעבר לגדר, מקשיב לבקשותנו אפילו שואל אם יש לנו עצה. דווקא יש לנו. אולי מעבר נוסף היה מקל על הלחץ ( חנה אומרת שאין לכך תשתית במקום) אולי אם היו מעבירים במעבר ההומניטרי כל מי שהגיע לגיל 55( היום החזירו בן 59 ו 1/2 לדבריו) והיו נותנים להם לעבור בשעות מוקדמות.
המעבר ההומניטרי נפתח כבר ב5:50! ( לאחרונה לא ראינו אותו נפתח לפני 6:15) והחייל פותח אותו עפ"י צורך כל כמה דקות.
לקראת שבע העניינים נרגעים. אבל דקות אחר כך שוב תור עד מעבר לסככה.
הרחבה נקייה יחסית והאורות דולקים ברובם. בנות הכנסיה מדווחות לנו שטרם הגעתנו כבו האורות פעמיים. מוכר הבייגלה לא יודע על כך.
אני חוזרות דרך מחסום ליל שאינו מאויש בד"כ. הבוקר הוא לא רק מאויש אלא אין מתירים לרכבים פלשתיניים לעבור. לשמחתנו מרשים לנו לעבור. אנו מדווחות לחנה כדי שתבדוק מה גורם לשינוי.
מחסום ג'בע / ליל (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
.
מחסום דרכים לבדיקת רכבים, נמצא על כביש 65, גובל בגדר הדרומית של כפר ג'בע, כשלושה ק"מ מזרחית למחסום קלנדיה, על הדרך המובילה להתנחלות אדם בואכה כביש 60.
בחפירות ארכיאולוגיות בתחומי הכפר נמצאו שרידי בית בד מימי בית ראשון. האירועים שהביאו להקמת המחסום דווקא כאן: ביום חטיפתו של גלעד שליט ולפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, נחטף בחור בן 17 מאחת ההתנחלויות בידי חולייה פלסטינית.
גופתו נמצאה מספר ימים מאוחר יותר במבואות רמאללה. תחקיר צבאי העלה שחוטפיו העבירו אותו בציר זה. המחסום הוקם על מנת למנוע מקרי חטיפה בעתיד וכדי להזהיר מתנחלים מנסיעה לרמאללה וכניסה לשטח A (האסור בכניסה לישראלים).
המחסום הפועל כל שעות היממה. בדרך כלל נבדקים רק הרכבים הנוסעים בכיוון רמאללה.(נובמבר 2016): כל בוקר, כשהמתנחלים בהמוניהם נוסעים לירושלים על כביש 60 וכל אחה"צ שהם חוזרים מירושלים על כביש 60, יוזם הצבא פקק בכניסה למחסום ג'בע ומעכב את תנועת הפלסטינים שנוסעים לעבר כביש 60.
(פברואר 2020): בשנתיים האחרונות המחסום לא תמיד מאויש. לפעמים החיילים באים וסתם עומדים, לפעמים באים ועוצרים ובודקים את הנכנסים לכפר, לפעמים מפטרלים בסמטאות הכפר, לפעמים יורים רימוני הלם וגז ולפעמים פולשים לבתים ועוצרים צעירים, מספרים העוברים במחסום חזמה.
(מעודכן לפברואר 2020)
Apr-18-2023מפת מחסומי צפון ירושלים
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanNov-30-2025קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
-