חזרה לדף חיפוש דוחות

ג’יוס, כפר ג’מאל, מעבר אליהו, עזון, פלאמיה, יום א’ 30.6.13, בוקר

צופות ומדווחות: דינה א. רוני ש. (מדווחת)
30/06/2013
| בוקר

06:10 מחסום אליהו

פועלים רבים מחכים לבדיקה ועוד פועלים מגיעים בשביל המגודר מעל הכביש.

כ 5 מכוניות  בבדיקה במתחם המכוניות.

שמחנו לראות שבפניה לקלקיליה מרחיבים את הכביש ותהינו מי מבצע זאת. בדרך חזרה קיבלנו תשובה, הצומת נקראת "צומת צופין"….

עוברים דרך נבי אליאס – הכל שקט.

 

06:20 הכניסה לעזון פתוחה, קוביות הבטון נשארו בצד.

קיוינו שנגיע בזמן לשער החקלאי של ג'יוס .

בפניה מהכביש לדרך העפר הדרך מאד משובשת כי חוצבים בהר (לא ברור לנו לאיזה מטרה) וגם מניחים צינור חדש בצד הדרך כך שהגענו לשער בשעה  06:32 ומצאנו שער נעול ואף לא נפש חיה. השער והגדר מפוחמים ונראה שהייתה שם שריפה על הגדר. בררנו במת'ק אם השער היה פתוח ומה שעות הפתיחה. החיילת האדיבה מאד ענתה שהשער כמובן היה פתוח ושעות הפתיחה הם : 05:30 עד 06:30 בבוקר, בצהרים 12:15 עד 13:15, ואח'הצ 16:00 עד 17:00 .

 

06:55 שער פלאמיה

המחסום פתוח וגם הוא נראה מפוחם.

הולך רגל מגיע מכיוון ג'יוס, מכונית פרטית עם אשור כניסה מחכה לבדיקה, שני טרקטורים נוסעים על כביש המערכת לכיוון הכניסה הרחוקה.

07:00 מגיעה משאית גדולה עם 6 פועלים מג'יוס שנבדקים ועוברים

07:15 מכונית ו 4 אנשים בתוכה עוברת אחרי בדיקה

07:30 טרקטור עם 7 גברים ונשים מגיעים ועוברים.

 

3 חיילים ניגשים אלינו ושואלים אם אנחנו ממחסום ווטש. אחד מהם סיפר שראה ביוטיוב סרט הסברה שלנו אך מבקש שנסביר לו למה אנחנו באות למחסומים . מתפתחת שיחה  ולמרות שיש מי שצועק עליהם שאסור להם לדבר איתנו הם ממשיכים לשאול ולהתענין באמת מה כל כך מדאיג ומפריע לנו ואיך אנחנו רואות את העתיד ואיך זה שאנחנו,שתי נשים לא צעירות, לא מפחדות לנסוע לבד בין הכפרים במכונית הפרטית שלנו. אני לא חושבת שהצלחנו לשכנע אותם אך לפחות הם הקשיבו להסברים שלנו וקצת ערענו את הדימוי המפלצתי שנותנים לנו.

אני , באופן אישי, רואה בשיחות האלה עם החיילים (ובמיוחד כשהם גם שומעים ולא רק משמיעים את הסיסמאות שמשמיעים להם) חשיבות רבה ואפילו שליחות.

 

מכיון שהשיחה התארכה ויתרנו על נסיעה למחסום חבלה ונסענו לכפר ג'מאל אל ידידינו ז. בעל המכולת שהוזכר בדו'ח של נעמי. נסענו בדרך הארוכה , דרך שדות טבק פורחים, זעתר מריח ומלוחיה  ירוקה. דלועים מטפסים וכרמים ומטעי גויאבות ולימונים. אשה שעבדה במטע ובשדה שלה כיבדה אותנו בלימונים ישר מהעץ. חשבנו לעצמנו שאם היה אפשר לחיות ככה זה לצד זה בדו קיום שמכבד אחד את השני זה היה יכול להיות גן עדן.

 

עצרנו בכפר ג'מאל, ז. ואישתו קיבלו אותנו כרגיל בידידות ובקפה.

אני רוצה להוסיף מספר עובדות לתאור של נעמי.

נכון שהכפר אינו סובל מהתנכלויות של מתנחלים אך יש בעיות אחרות. למשל לבן של ז. עצמו נלקח במפתיע האישור החקלאי לעבוד בשדות הזעתר שמעבר לגדר ורק עם התערבות שלנו הוחזר לו הרשיון.

השער החקלאי שמול סלעית לא נפתח בצהרים כי שעות הפתיחה תואמו עם איש הבטחון של סלעית ולא לפי צרכי החקלאים.

יש חקלאים שיש להם מטעי זיתים שאמנם יש להם רשות לעבור בשער החקלאי אך יש 5 שערים משניים שהצבא סגר לפני כשנתים ופותח רק בשעת המסיק. רבות כבר נכתב על הנושא הזה ורק לפני כחודשים שוב נערכה רשימה של חקלאים הנפגעים מכך. גם ראש המתק עדאל ניסה לטפל בענין אך "מסיבות בטחוניות" לא הצליח.

גם הזזת הגדר לתוואי החדש לא תפטור בעיה זאת. עדין ישארו חקלאים מחוץ לגדר.

 

חזרנו דרך מחסום אליהו ,כשדגלי מחסום ווטש מתנופפים על המכונית שלנו ,ללא כל בעיה.

 

 

  • כפר ג'מאל

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • כפר ג'מאל, המתנשא לגובה של 200 מטר מעל פני הים, נמצא כ -14 ק"מ דרומית לטול כרם וכ -17 ק"מ מהים התיכון. המשפחות החיות בו מאז אמצע המאה השמונה עשרה מונות כיום כ-3,000 איש ואישה. 

      הכפר איבד אלפי דונמים מאדמותיו הצפוניות והמערביות עקב בניית מכשול ההפרדה, שהותירה אותן מאחורי מכשול ההפרדה. לאחר החלטת בג"צ ב-2011, הוזז מכשול ההפרדה מערבה והוחזרו שטחים חקלאיים רבים. הכפר שקט, היחסים עם ההתנחלות הקרובה, סלעית, טובים, ורבים מתושבי הכפר עובדים במפעלי התעשייה באזור ההתנחלות. החקלאים עוברים בשער הקרוב להתנחלות כדי לעבד את אדמותיהם ללא הפרעה.

      אולם יש הצקות ואי סדרים רבים במעבר חקלאי הכפר בשערים החקלאיים האחרים: השערים אינם נפתחים לפי צורכי החקלאים ולזמן קצר בלבד; המינהל האזרחי מונע בדרך כלל כל גידול מלבד זיתים בחלקות; אוסרים על הכנסת טרקטור וציוד חקלאי; מעניקים אישור רק לאדם אחד מהמשפחה, ומדי פעם לוקחים את האישורים ומעכבים שרירותית את חידושם;  התירוץ הרווח - "סיבות ביטחוניות".

      איך מתפרנסים אנשי הכפר? בעלי אישורי עבודה בישראל נוסעים בשלוש לפנות בוקר למעבר איל ליד קלקיליה כדי להספיק להגיע בזמן לעבודתם באזור התעשייה של סלעית הסמוך אליהם ובמקומות אחרים. בעלי חלקות ירק שיש להם אישור מורשים להגיע יום-יום לחלקותיהם מעבר לגדר ההפרדה דרך מחסום פלאמיה המרוחק.

      חשוב לציין, שבחלקות שהוחזרו לכפר השתפרו להפליא העיבוד, ההשקיה והגיוון החקלאי - ובמקום עצי הזית המוזנחים שאפשר היה להגיע אליהם רק באמצעות היתרי מעבר דרך שערים חקלאיים סגורים לרוב - היום החקלאות פורחת בחלקות אלה.

      (עודכן - ינואר 2021)

      מחסום עאנין:  פרצה מפוארת במרכז המחסום
      Mar-21-2022
      מחסום עאנין: פרצה מפוארת במרכז המחסום
  • מחסום / מעבר אליהו 109

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום אליהו, המכונה גם "מעבר הפירות", הוא אחד המחסומים העיקריים בין ישראל לגדה.
      הוא ממוקם על כביש 55 בין אלפי מנשה לבין הפנייה לקלקיליה ולצופים, יותר מ-4 ק"מ ממזרח לקו הירוק, בגדר ההפרדה, המנתקת את קלקיליה מאדמותיה שמדרומה, ובכך, נשארת אלפי מנשה ממערב לגדר. התוואי של הגדר יצר מובלעת גדולה של שטח פלסטיני ממערב לגדר - מרחב התפר.  
      המחסום הזה, קילומטרים ספורים מעבר לקו הירוק, מיועד "להתיישבות הישראלית באיו"ש ולאוכלוסיית מרחב התפר".
      המחסום מנוהל על ידי חברה אזרחית. עוברים בו בעיקר רכבים ישראלים הנבדקים ביציאה לישראל, רכבים של ישראלים ערבים מעוכבים מדי פעם, ונבדקים ביסודיות במתקן מיוחד.
      גם פלסטינים עם היתר מיוחד לאדמותיהם שבמרחב התפר מורשים לעבור בו, ברגל, ולעיתים ברכב.

       

      עבודות בכביש
      Pitzy Steiner
      May-15-2022
      עבודות בכביש
  • מחסום ג'יוס צפון (935)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום זה הוקם אחרי ביטול מחסום פלאמיה הקודם, בו נהגנו לצפות מדי שבוע במשך שנים. לעתים קרובות הוא לא נפתח בזמן ולפעמים החרימו אותו החיילים (עונש קולקטיבי) בטענה שילדים זורקים אבנים ושורפים מדי פעם צמיג. הצבא נהג גם להיכנס לעיירה לפיקוח ולעצירת ילדים בלילות., לאחר שגדר ההפרדה הועתקה מערבה בעקבות בג"צ. נקבע שער נוסף קרוב לישוב מצפון המשמש את תושבי ג'יוס שהמחסום הקרוב לכפרם הפך לעונתי, וגם את תושבי פלאמיה שאדמותיהם בקרבתו.

       

       

  • עזון*

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • עזון

      עיירה פלסטינית בשטח B על כביש 5 בין שכם לקלקיליה, מזרחית לנבי אליאס. רשאים לבנות ולשפר תשתיות. גדר ההפרדה הפקיעה אדמות של תושבי הכפר. בשנת 2018 הופקעו כרמי זיתים של אחד התושבים לשם סלילת כביש עוקף נבי אליאס. האוכלוסייה מונה 13,000 נפשות, מצב כלכלי ירוד. רמת תשתיות עלובה. עזובה והזנחה בכל תחום. בינתיים העירייה השלימה סלילת כביש פנימי לרווחת התושבים. בשל הסמיכות להתנחלות קרני שומרון על שלוחותיה, העיירה סובלת מנוכחות מוגברת של הצבא, בעיקר בלילות: נכנסים לבתים, עוצרים חשודים. הופכים את הבית ולפעמים גם מחריבים אותו, כמו במקומות רבים בגדה. לעיתים סוגרים את המחסום בכניסה לכפר, אין אפשרות לצאת ולהיכנס. מעודכן לפברואר 2019.
  • פלאמיה

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
לתרומה