כללי: רמדאן חוסה על האזור. אין כמעט נפש חיה מחוץ לבית בשעות אלה. מעט אנשים מגיעים לעבודה. הצבא פותח וסוגר שערים לאורך המסלול מצפון לדרום.

6:00  פלאמיה 914

השער נפתח באחור. עצלתיים. נראה שרובם היו מעדיפים להשאר לישון היום. שיחה על הים. כפר ג’מאל מארגנים קבוצה לים ומשוחחים איתנו על פחדים. נשים מפחדות לצאת בלי הבעל, אומר אחד הבעלים. הסיפור ששווה את ליבנו הוא על החמור שנעלם. זה שהופיע בתמונה בדוח של שבוע שעבר עם המרבד האדום, נעלם. אומרים שהריח ריח והחליט ללכת אחריו. היום יש חמור אחר עם אותו שטיח אדום. פועל מסתכל לכיוון החיילים ושואל אותנו: באיזה מקום בעולם חקלאי צריך אישור של צבא כדי להגיע לשדה שלו. מסתכל וצוחק צחוק גדול. ועצוב.

6:30 ג’יוס צפון

אישה על כף הטרקטור

שער חקלאי – ג’יוס צפון

7:07 ג’יוס דרום

אין אנשים. הג’יפ הצבאי מחכה… ואיש לא בא. שדות הזעתר בולטים באינטנסיביותם.

7:20 חרבת עסלה

שניים עוברים. החיילים סוגרים. בדרכנו חזרה פוגשות בחור הולך לכיוון המחסום . אנחנו חוזרות לבדוק מה יעלה בגורלו. מוצאות מחכים נוספים. אבא ושני בניו עם חמור ועגלה. תוך כמה דקות מגיע הג’יפ שוב למקום. פותח להם את השער, מסתחבק עם הפלסטיני. לשאלתנו אומר החייל שיש לו תיאום על חושי עם הפלסטיני. אלה יוצאים ואלה סוגרים ולה’ פתרונים.

8:00 עזון

הרחובות ריקים. מנוקים. מונולוג עומק עם איש הכפר מסביר לנו שאיננו מסוגלות להבין דבר על החיים בצל הכיבוש ובצל החברה הפלסטינית.