היינו אמורות לקיים מפגש שבועי עם קבוצת הנשים בכפר עסלה, אך זמן קצר לפני היציאה לדרך קראתי את העדכון על חסימת הכניסה לכפר עזבת טביב שממנו יוצא כביש הגישה אל עסלה.

יצרתי קשר טלפוני עם מוסא וקבענו להיפגש בכניסה לכפר על מנת להתעדכן ולעשות סיבוב לאורך כביש 55 כדי לשמוע מהתושבים מה עובר עליהם בימים האחרונים.

עם הגעתנו, עדכנתי את ס. הרכזת שאנחנו לא יכולות להיכנס לעסלה בגלל החסימה. היא סיפרה שהמצב שאצלם שקט ואין בעיות.

במידה והמתיחות תימשך בשבוע הבא, מוסא הציע, ברוב נדיבותו, לקיים את המפגש בעזבת טביב, וכך נעשה.

10:10 – הגעה לעזבת טביב, כביש הגישה לכפר חסום בבטונדות, מוניות צהובות ממתינות, ככל הנראה, לאנשים שאמורים להגיע רגלית מעברה השני של החסימה. 

כוחות הצבא חסמו את הכביש אתמול בלילה בסביבות השעה 23:15 כי כך החליט מפקד הגזרה. 

מוסא מצטרף אלינו ואנחנו ממשיכים לעזון. בכניסה לכפר מצד משמאל ג'יפ צבאי ושלושה חיילים עומדים לצדו, מצד ימין רכב שטח עם לוחית זיהוי ישראלית. אחד החיילים אומר שהרכב קשור אליהם. מעניין.. השער הצהוב בכניסה לעיירה סגור, חיילים עומדים לצדו, בטונדות הונחו על הכביש. אין יוצא ואין בא. אתמול בלילה, כך שמענו, חיילים נכנסו לעיירה ועצרו את אחד הצעירים. מעשה של שגרה.

החסימה הכפולה בעזבת טביב ובעזון מהווה ענישה קולקטיבית אסורה על פי חוק, אשר פוגעת קשות גם בחופש התנועה של תושבי הכפרים הסמוכים: ג'יוס, עסלה, כפר ת'ולת. כולם נאלצים לעשות עיקוף גדול במיוחד, דרך קלקיליה וחבלה כדי לצאת ולהיכנס מ/אל הכפר. העיקוף הזה מאריך נסיעה של 3 דק'  בכ- 30 ק"מ.

11:00 – ג'ינסאפוט. שלשום בלילה נערכה פשיטה על הכפר במהלכה נעצר אחד התושבים. אביו של העצור סיפר לנו שבנו בן 34 נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים, מתפרנס מעסק משפחתי למכירת חרסינות ושיש. במהלך המעצר רוכזו בני המשפחה בחדר אחד, החיילים הרביצו לבן מול עיניהם של ילדיו הקטנים, ערכו חיפוש בבית, הוציאו את תכולת הארונות ושפכו אותה על הרצפה, שברו את דלתות הארון ואריחי שיש, שפכו שקי תבואה, וגרמו נזק רב. האב עבד שנים ארוכות בישראל, וכיום עובד בהתנחלות צופים. ביומיים האחרונים הוא לא הלך לעבודתו בגלל מאורעות היומיים האחרונים והוא דואג לגורל בנו. אתמול התקשר קצין לבית המשפחה ועדכן שהבן נמצא בחווארה. האב ביקש מאתנו לסייע ולברר היכן בנו ולבדוק מה מצבו. צילמתי את תעודת הזהות של הבן ואמרתי שננסה לעזור. 

11:45 – נפרדים לשלום בהרגשה כבדה וממשיכים לעבר פונדוק. הכפר נראה שקט, לפחות למראית עין.  בדרך חזרה נכנסים גם לכפר לק'יף – גם שם נראה שקט. 

12:15 – בדרך חזרה תנועה ערה של כלי רכב על כביש 55,  ביניהם גם מס' רכבים צבאיים. 

           עזון – החיילים עזבו. החסימה נותרה בעינה.

13:00 – שער חקלאי חבלה – בכניסה מכביש 55 עומד ג'יפ צבאי ולצדו חייל. 

במעבר אליהו תשאול ובדיקה יסודיים קצת יותר מהרגיל. בדיקת תעודות זהות, פתיחת תא המטען, מס' שאלות חקרניות מאיפה באנו.

סיימנו את המשמרת בהרגשה קשה. חסימת כפרים, מעצרים שרירותיים, אלימות, גרימת נזק לרכוש, לא יחזירו את החטופים אבל בוודאי יגבירו את העוינות, התסכול והייאוש של התושבים.

השימוש בפרקטיקות הללו וגם באחרות נמשך מזה כחצי מאה ולמרבה הצער אנחנו לא לומדים דבר. 

מצורפות תמונות מהמשמרת.