נסענו לראות את תוצאות ההתנכלות של מתנחלים בג'לוד ובקריות

נדים יעץ לנו לנסוע עד לכניסה לקבלאן ולברר שם איך להמשיך.

10:40 – שער שומרון, מעבר חופשי בשני הכיוונים.

עד לצומת זעתרא נסיעה אטית בגלל ריבוי של משאיות כבדות עם לוחיות ישראליות וגם פלסטיניות, המבשרות תנופת בנייה.

11:00 – זעתרא תנועה חופשית בכל הכיוונים, אין רואים רכבים צבאיים לצדי הכביש.

ממשיכות בכביש 505 לכיוון בקעת הירדן, פונות מיד ימינה לכיוון יתמא, וממשיכות לקבלאן. בצד שמאל של הכביש כמה בניינים חדשים ומפוארים. שואלות על הדרך לקריות, נהג אדיב מלווה אותנו עד לצומת משם הדרך מובילה לג'אלוד ולקריות.

לאורך הדרך הרבה עצי זית, מעט זיתים ורק בודדים עוסקים במסיק.

קצת לפני תלפית עצרנו ליד כמה מכוניות כדי לשאול על הדרך, הצטרפנו לכמה דקות למשפחה שעסקה בניקוי הזיתים הכהים מעלים וענפים. אחד הבחורים, דובר ערבית בלבד, התנדב להתלוות אלינו והמשכנו לג'אלוד שלדבריו יפה יותר מקריות. הוא התייעץ בטלפון עם חבר דובר עברית ששמע את מבוקשנו וכיוון אותנו לבית הספר המרשים שבכפר.

מנהל בית הספר, דובר אנגלית, התנצל שהוא קצת עסוק כי הילדים בדיוק מקבלים חיסונים. כשהתפנה סיפר לנו שלא היה נוכח במתקפה של המתנחלים ב-9.10 בשעה 11:30, כי היה בבית חולים, אך המורים סיפרו לו בדיוק מה קרה.מתנחלים התקהלו סביב בית הספר (המוקף חומה ושער הברזל הגדול היה נעול) זרקו אבנים, ניפצו שמשות של מכוניות המורים, הבעירו אש ליד העצים המקיפים את חצר בית הספר, שנשרפו בחלקם, וגם במטע הזיתים שליד ביה"ס. המורים הזעיקו עזרה, הגיע קב"ט מהתנחלות קרובה, שהיה יכול לצלם את התוקפים ולזהות אותם, אך הוא לא עשה זאת והסתלק כעבור כמה דקות.

בכפר כ-450 תושבים, בבית הספר המטופח לומדים 120 תלמידים מכיתה א' ועד י"א. כיתה י"ב הם לומדים בקריות, אבל בשנה הבאה תהיה להם גם כיתה י"ב. כ-30 צעירים מהכפר לומדים באוניברסיטה. רוב תושבי הכפר הם חקלאים, לכולם כרמי זיתים, לכמה מהם גידולי בעל. אינם יכולים לגוון את הגידולים או להקים חממות כי אין להם מים. הם אינם מקבלים מים מ"מקורות" אלא מהרשות הפלסטינית. המים מגיעים בצינור לנקודה אחת בכפר, כמו גם

 בקריות, ושם קונים התושבים את המים. ומעבירים לבתיהם. בכל בית יש "באר" אותה ממלאים במים שקנו, בעונת הגשמים הם מסתפקים במי הגשם. כשאני כותבת דברים אלה

איני מאמינה ששמעתי אותם ועוד מסים באדישות כדבר מובן מאליו.

עלינו על הגג כדי לראות את העצים שנשרפו, וראינו גם על גג אגף נמוך יותר שרידי אבנים שנזרקו עליו.   

המלווה שלנו מיהר לחזור, ויתרנו על קריות כדי להסיע אותו לכפרו.

חזרנו דרך זעתרא, התנועה זרמה, ודרך עמנואל לכביש 55.

 בשער אליהו התנועה הייתה דלילה, ארבע מכוניות נבדקו במיתקן, לא ראינו כלבים.

13:40 –   חבלה

רק אחד מהשערים הגדולים היה פתוח. המשאיות הגדולות שנכנסו לחבלה עם קלמנטינות ותפוזים והמשאיות היוצאות עם שתילים ועצי זית תמרנו זה סביב זה. החיילים אמרו שהשער פתוח משעה 13:15 ועד 14:15, אבל שייתכנו שינויים, כמו גם בשערים החקלאיים כשיסתיים המסיק.