ערב חג הקורבן – עיד אל אדחא, החג מבוסס על סיפור עקידת ישמעל (תואם גרסת עקידת יצחק שלנו) ומציין את תחילת החג', העלייה לרגל למכה – אחת מחמשת המצוות המחייבות כל מוסלמי באשר הוא.

 06:15 מחסום עאנין

החג מתחיל מחר (ארבעה ימים) אך כבר היום לא לומדים ורבים לא הולכים לעבודה. לכן, הכביש המוליך מהמחסום אל כרמי הזיתים ריק מהולכי רגל. בעת שהותנו רק שלושה גברים עברו במחסום מן הכפר עאנין (גדה) אל מרחב התפר. אחד אמר שהוא הולך להסתכל על האדמה שלו, אחר אמר שלא נסע למכה כי עדיין לא הגיע תורו, הוא צעיר.
כרם הזיתים מימין למחסום עבר חריש, אך האשפה נותרה במקומה. לאיש לא אכפת, הן הפלסטינים הן הכובש – אדישים לזוהמה.

07:00 מחסום שקד-טורה

גם כאן התנועה מעטה. שני חמורים ורוכביהם ועדר עזים חוצים את המחסום מהגדה למרחב התפר, לא לפני שכ-ולם עברו את הפרוצדורה המקובלת. צריך לראות כיצד העזים ממתינות ליד גדר התיל והחיילים בשקט ובלי לזוז עד שיגיע תורן לחצות את המחסום לפי קריאת הרועה. מה נגיד לכם, בשעת בוקר רכה זו המראה גם נורא פסטורלי וגם הזוי מאוד. מעטים ממתינים ליד הקרוסלה. כרגיל אנו משוחחות עם המקומיים ולומדות עוד פרט על חייהם. כך, למדנו שאשה מהגדה הנישאת לתושב מרחב התפר מורשית לבוא לגור איתו, אך להיפך – לא. גבר מהגדה אינו יכול לבוא לגור בכפר של אשתו במרחב התפר (משאת נפשם של תושבי הגדה). במקרה הטוב הוא יכול להשיג אישור ביקור ליום אחד. רבים מתושבי טורה, הצמודה למחסום מצד הגדה, אינם מקבלים אישורי מעבר למרחב התפר. סתם הם לא יעברו – הם צריכים להביא למחסום/למת"ק סיבה שתמצא חן בעיני הכובש. כידוע במחסום עוברים רק אישורים שאליהם, כמה חבל, צמודים בני אדם.

07:25 כיוון שאנו מצוידות בג'יפ קפצנו לראות את הבית הבודד של המשפחה מטורה אשר העדיפו לגור מצדה המערבי של הגדר והרחק מהכפר, ובלבד שלא להיפרד מאדמתם. כרם הזיתים של המשפחה מטופח להפליא. ביתם בן שני הקומות מוקף בפלומה ירוקה, גרות בו שתי משפחות של שני אחים וההורים של האחים – לפחות 15 נפש. מעבר לביתם, קרוב קרוב, הווילות אדומות הגגות של היישוב שקד (רשמית זו אינה התנחלות אך גדר ההפרדה שמפקיעה את המובלעת לטובת ישראל נועדה לגונן עליהם), שפע ירוק ועצים סבוכים מעידים על מים ללא הגבהל הזורמים שם. שם, בכל בית, מתגוררים בערך זוג הורים ו-2.8 ילדים. בדקנו את השביל העולה אל דרך המערכת וחזרנו על עקבותינו.

 07:45 מחסום ריחן-ברטעה (החדש)

ברטעה (4500 נפש) היאהעיר הגדולה והמשגשגת במרחב התפר בפרט ובצפון הגדה בכלל (לבד מג'נין), ומושכת אליה אנשים רבים גם בערב החג. במחסום פעילות רבה. בחניון העליון בצד מרחב התפר ממתינים נהגים ללקוחות מהגדה, שרבים מהם מגיעים במכוניותיהם הפרטיות לחניון התחתון, עוברים בטרמינל וממשיכים לברטעה ברכבי ההסעה.
שלוש מכוניות ממתינות לעבור לגדה. שני טנדרים עם תוצרת חקלאית נכנסים לבידוק ומשם ימשיכו לפרוק הסחורה אצל הירקנים בברטעה המזרחית והמערבית ובוואדי ערה. בסככה שבחניון הפלסטיני התחתון ממתינים למישהו פחים עם ג'יבנה (גבינה) וקרטונים גדולים ובהם קנקנקי קפה מחרסינה made in china.

 08:05 מחסום ברטעה הישן

המחסום הישן שם התחלנו את הווטש בראשית ימיה של הקבוצה הצפונית סגור ומסוגר. בעבר נפתח לחקלאים שלוש פעמים בשבוע לשעה בבוקר ולשעה בצהרים. האם המחסום הזה מת או חי. נברר.

08:30 אנחנו מבקרות בפחמייה, שם נמצא ידידנו ו', אשר נכווה ברגלו מגחלים בוערות שחדרו לנעליו. ומה תעשה בחג? אלך למשפחה שלי, אבל רק בשבת. 

 09:30 מחסום ג'למה

שתינו נפרדות ונטע ממשיכה לג'למה, לאסוף משם את א' ובתו ולהביאם לבית החולים רמב"ם בחיפה (המפעל של יובל רוט להסעות פלסטינים מהגדה לבתי חולים בארץ). אין תנועת פלסטינים בשעה זו. אבל במחסום כלי הרכב יש תור ארוך של מכוניות, ערבים אזרחי ישראל עוברים לגדה. אחרים מעדיפים לחנות במגרש החנייה הסמוך למחסום ולעבור דרך הטרמינל.