דוח בימי קורונה, ג'יוס
שוחחתי עם נ’ על המצב בכפר. הודה לי מאד על הטלפון וביקש למסור ד”ש לחברות.
הכפר ג’יוס מונה כ-5.5.00 תושבים, אוכלוסיה מורכבת, אין עשירים. יש רק כאלה שיש להם קצת יותר.
תושבי הכפר העשירים חיים במדינות המפרץ והיו באים בחופשת הקיץ לבלות עם המשפחה.
המצב קשה ביותר, נ’ שעבד בישראל אינו עובד וגם על השבועיים שעבד טרם קבל את שכרו. והעתיד לא ידוע.
מכין קצת את השטח ליד הבית, כנראה ישתול בעוד חודש מלוחייה. ירקות אחרים לוקחים יותר זמן ומים.
צריך לחשוב על הכל.
חושבים היום רק על האוכל. מתבייש מפני ילדיו שאינו מביא פרנסה.
בנו שעובד ברשות, ככל עובדי הרשות יקבלו רק מחצית מהשכר.
הבנקים בינתיים מאפשרים דחיית חובות אך זה רק ל-4 חדשים. ואחר כך, מי יודע?
מהכפר 5 פועלי בניין נשארו לעבוד בישראל והצטבר עליהם כעס מה יקרה כשיחזרו כעבור חדשיים. חוששים
מהדבקה.
בכלל יש חשש גדול מהמחלה. מצב בתי החולים, גם בימים כתיקונם לא עונים על כל בעיות התחלואה.
ככולם ממשיכים לקוות.
ג'יוס (הכפר)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ג'יוס היא עיר פלסטינית מזרחית לעיר קלקיליה. היישוב מונה כ-4000 תושבים, עיקר פרנסת האוכלוסייה היא מגידולים חקלאיים כ-3/4 משטחה נקבע באוסלו כשטח C וכרבע כשטח B. לאחר שחלק מאדמות העיירה בהופקעו בשנות ה-80 של המאה העשרים לטובת הקמת ההתנחלות צופים ובסיס צבאי - ניתקה גדר ההפרדה מן העיירה יותר מ-70% ויותר מאדמות תושביו (8,600 דונם) וכן משש בארות מים. לאחר מאבק משפטי והפגנות מחאה רבות, אשר גלשו פעמים רבות לאלימות מצד צה"ל, קבע בג"ץ שאין עילה ביטחונית לתוואי הגדר. מכשול ההפרדה הועתק ו"החזיר" לכפר חלק מאדמותיו. בגלל אופן בניית המכשול (תשתית בטון עמוקה וקרקע כבושה (תרתי משמע), חלק גדול מהאדמות שהוחזרו לא ניתנות לעיבוד, אולם בשאר החקלאות המגוונת חזרה לפרוח.לכפר שלושה מחסומים חקלאיים, הנפתחים 3 פעמים ביום. ג'יוס דרום (1012), ג'יוס מערב (935) וג'יוס צפון (965).
-