דוח מצב היתרים חקלאיים אזור טולכרם-קלקיליה
מזה כ-3 שבועות אני עומדת בקשר עם מספר מזכירי כפרים ביחס לבקשות ההיתרים שהגישו.
א. דיר אלרוסון – עד אתמול יום ראשון ה18.6 הגישו 100 בקשות ולא התקבלה אף תשובה. יתרה מזאת עפ”י המזכיר הונפק טופס בקשה חדש והם מתבקשים להגיש מחדש את כל הבקשות .הם די נואשים וכועסים.
דברתי גם עם מפקד הקישור בטול כרם בטלפון והוא אמר שהישראלים לא עושים את עבודתם ושלא התקבל אף היתר חדש במחוז טול כרם מאז גמר השביתה.
ג’יוס – גם שם הוגשו כ300 בקשות ועד היום התקבלה תשובה עבור 2 חקלאים בעלי קרקע לשנתיים.
בשיחה עם ראש הקישור הפלסטיני בקלקיליה הבנתי שהתקבלו עוד 2 היתרים בכפר אחר.
במהלך הזמן הזה הצלחתי לתפוס את ירדן, המחליפה את דור רכז ההיתרים בטול כרם והיא ציינה שמאחר והיא חדשה בתפקיד, רק בשבוע שעבר התחילו לבדוק את הבקשות והם עושים כל מאמץ לזרז את הבדיקות, אך המערכת הממוחשבת מורכבת לדבריה .בפועל היא תוכל להמשיך במסורת של דור לענות מדי יום שלישי. אחרים במת”ק כלל לא ענו . היא גם לא הצליחה לתת לי תשובה מדוע פועלים וחוכרים לא הורשו להגיש בקשות בטול כרם והבטיחה להמשיך לחפש אחרי התשובה. הצלחתי לדבר גם עם ראשת מרכז ההיתרים בבית אל , שכנראה גם היא איננה מוסמכת מספיק לתת תשובות. היא בררה עם המפקד שלה, ולדבריה אין שינוי בנהלים – חוכרים ופועלים יכולים להגיש בקשות להתרים כקודם עפי אותם נהלים. גם המוקד להגנת הפרט עוקב אחרי הדברים ובוחן את כשלי הקפ”ק כרגע מבחינה משפטית, והם מחכים לישיבה המכרעת, שעומדת להתקיים או כבר התקיימה היום ה19.6, בין הקישור הפלסטיני לראש המנהל או מישהו בכיר אחר כדי לדעת האם דרישות הפלסטינים שהועלו בישיבה טרם סיום השביתה נענו.
דיווחתי לעמירה הס המתעדכנת גם ע”י המוקד להגנת הפרט, והיא כנראה תמשיך לעקוב אחרי הנושא ולכתוב עליו בשלב זה.עמירה שאלה אותי בהתכתבות מה דעתי על מפגש נוסף עם אנשי המוקד להגנת הפרט, ועניתי על דעת עצמי שאני חושבת שזה נחוץ, (מקווה שזה בסדר) – ולו לצורך תיאום הכרת הנזקים בשטח.
המלצתי לאור הקשיים ולאור העובדה, שהחקלאים הפלסטינים פועלים לצערי כל אחד לבדו ולעצמו , לאסוף באופן שיטתי את נתוני ההתרים והקשיים. זה אפשרי לדעתי, כי כיום חזרו לשיטה בה בכל כפר מגישים את הבקשות של החקלאים במרוכז לקישור הפלסטיני המעביר אותם למת”קים הישראליים. אפשר לעקוב כמה זמן נדרש לקבלת תשובה ואם בכלל כולם נענים? מדוע אנשים נדחים? מה קורה לגידולים ולחממות בתקופות הביניים כשמחכים להיתרים? וכו וכו. לפחות נוכל להוציא אל האור את העדויות על עוול גזלת הקרקעות והפרנסה החקלאית וגם הרס חיי התרבות שנסובו גם סביב חילופי העונות בשנה.
ג'יוס (הכפר)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ג'יוס היא עיר פלסטינית מזרחית לעיר קלקיליה. היישוב מונה כ-4000 תושבים, עיקר פרנסת האוכלוסייה היא מגידולים חקלאיים כ-3/4 משטחה נקבע באוסלו כשטח C וכרבע כשטח B. לאחר שחלק מאדמות העיירה בהופקעו בשנות ה-80 של המאה העשרים לטובת הקמת ההתנחלות צופים ובסיס צבאי - ניתקה גדר ההפרדה מן העיירה יותר מ-70% ויותר מאדמות תושביו (8,600 דונם) וכן משש בארות מים. לאחר מאבק משפטי והפגנות מחאה רבות, אשר גלשו פעמים רבות לאלימות מצד צה"ל, קבע בג"ץ שאין עילה ביטחונית לתוואי הגדר. מכשול ההפרדה הועתק ו"החזיר" לכפר חלק מאדמותיו. בגלל אופן בניית המכשול (תשתית בטון עמוקה וקרקע כבושה (תרתי משמע), חלק גדול מהאדמות שהוחזרו לא ניתנות לעיבוד, אולם בשאר החקלאות המגוונת חזרה לפרוח.לכפר שלושה מחסומים חקלאיים, הנפתחים 3 פעמים ביום. ג'יוס דרום (1012), ג'יוס מערב (935) וג'יוס צפון (965).
-
מחסום דיר אל-ר'וסון (623)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסומים חקלאיים דיר אל-ר'וסון 623 וגם עתיל 609 'שערים' אלה פתוחים כל השנה, 3 פעמים ביום, ולכן חקלאי הכפר חוצים אותם כדי להגיע ל -2,200 דונם שלהם שהופרדו על ידי גדר ההפרדה והושארו באזור התפר. הגדר עצמה תפסה עוד 300 דונם מאדמתם. בהתאם לשעות הפתיחה, החקלאים באזור משתמשים לסירוגין במחסומים אלה. צבא ישראל איים על סגירת מחסומים אלה כעונש קולקטיבי אם יתגלו פריצות של הגדר או טיפוס מעליה. התלונות העיקריות של הפלסטינים כאן הן על אי הוצאת אישורים מספיקים לעובדי החווה למרות השטחים החקלאיים הגדולים שמאחורי הגדר. תיעדנו כמה מקרים של התנהלות אומללה: שריפה פרצה באחד מאזורי האחסון, אך הכבאים לא הורשו להגיע אליה בזמן. דוגמה נוספת: במהלך קציר הזיתים למספר ימים הוא פתוח לכל היום, אך במקביל הם הניחו קוביות בטון כנגד כלי רכב, ומונעים עבודה חקלאית בסיסית.
-
מחסום קלקיליה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
Nina SebaAug-18-2025עזון: מגודרת בגדר גבוהה והשער לכפר סגור ומסוגר
-