9:00 יציאה מתחנת הרכבת ראש העין.

9:30 הגעה לחארס. תופעה משמחת שחוזרת על עצמה: בשעה זו  כבר יושבות  12 נשים במועדון, סביב השולחנות, ערוכות ומוכנות לתחילת השיעור. 4 נוספות מגיעות באיחור.  הקבוצה מאד מגוונת מבחינה גילית: צעירות מאד לצד קשישות, וכל קשת הגילים באמצע. אבל ההתלהבות  והרצון להשקיע בלימוד השפה החדשה משותפת לכולן. נפלא.

הנושא היום הוא זכר – נקבה. החל בגופים, דרך המספרים 1 – 10 ומספר שמות עצם. הנשים שמחות להישאל ורובן עונות בדייקנות וברהיטות על השאלות. הלימוד מלווה בטקסט שהוכן עבורן.

באמצע השיעור תופעה לא מוכרת: אדם נכנס למועדון, מבהיר בתנועות ידיים שהוא חרש אילם,

ומבקש תרומה. אנחנו תורמות, ובתמורה הוא נותן פלקט בעל אופי דתי. ממש כמו בבית קפה תל אביבי…

הסיור: נטלי ורחל, חברתנו  החדשה למשמרת יוצאות ב-9:30 עם נאדים מחארס לכיוון ברוכין. נערים  רבים מסתובבים שם ברחוב, כנראה בזכות חופשה מבית הספר.

10:15 כופר-א-דיק. בכפר נפתחה תחנת משטרה של הרשות הפלסטינית. ניידת נעה ברחובות הכפר ומעירה למכוניות המפריעות לתנועה. ניסיון לשוחח מעט עם צעיר שהביא מצרכים למכולת לא עולה יפה.  הוא כנראה חשדן ואינו מוכן להיכנס לשיחה. דרך היציאה המערבית מגיע רכב צבאי  ומוריד שני חיילים, אחד מהם מצוייד במשקפת.

10:30 בכניסה לדיר בלוט שלט מוכר המזהיר ישראלים מפני הכניסה לשטח A. נאדים יוזם שיחה עם תושב הכפר שמזדמן למקום ומצהיר: "איפה השלום? כל עוד יהיו התנחלויות לא יהיה שלום". וכאילו כדי לאמת את דבריו נראה מצד מזרח כביש חדש שמוביל להתנחלויות פדואל ועלי זהב. בפאתי עלי זהב ניצב השלט "לשם" ומאחוריו ארבעה מבנים בתהליך בנייה. האם זו התנחלות חדשה, או  הטריק הידוע בשם "הרחבה"?

בדרך חזרה הג'יפ הצבאי עודנו שם. אחד החיילים צופה במשקפת לכיוון כופר-א-דיק. התנועה לידם זורמת ללא הפרעה.

11:00 חזרה לחארס. השיעור מסתיים בברכות לשנה החדשה. האם תהיה זו שנת שלום? כמו תושב דיר בלוט  גם נשות חארס סקפטיות. וכך גם אנחנו.

11:30 חזרה לראש העין.