דרום חברון, יום שישי 11.6.04, בוקר צופות: אילנה ו’, גילי פ’ (רשמה ותרגמה) במחסום שמעה עמד האמר והיו מספר חיילים. לא ביקשו תעודות.כביש 60 היה פנוי ופתוח, אבל פרט לטרקטור וטנדר לא היתה תנועה של פלסטינים.היציאה מדורה לאל-פוואר פתוחה למכוניות, היה רק חייל אחד בפילבוקס ופרט לכך לא ראינו כל סימן לצבא.בצומת הכבשים לא היו הולכי רגל, מכוניות ולא צבא. ניסינו לדבר עם צעיר שעמד ליד המוניות אך נתקלנו בבעיות תקשורת, ומשראינו כי אין תנועה המשכנו.בשיוח’ חיכו מספר מוניות. אין מחסום ולא היה סימן לצבא. כשחזרנו לשם דיברנו עם מספר נהגים שאמרו שהצבא מגיע רק ב- 11:00. אחד הנהגים (שמו ומספר הטלפון שמורים אצלנו) התלונן על כך שביום ד’ בשעה 7:30 קיבל דו”ח של 500 ₪ כיוון שישב במונית ללא חגורת בטיחות. הוא טען שלא היה בנסיעה. לא שאלנו אם היה לבד או עם נוסעים בלתי חגורים (ואולי בגלל זה הקנס היה כה גבוה). נהג אחר (שמו שמור) אמר שלא שמע על לקיחת אדמות ביטא משום שאינו מגיע לשם. התפתחה איתו שיחה נעימה והיה מעניין.כשהמשכנו לנסוע לכיוון גשר חלחול ראינו אמבולנס נוסע בין הכרמים, מחפש מעבר לכביש הראשי כי המחסום (מה שהחיילים קראו לו השבוע “המחסום ההומניטרי” היה סגור ולא היה שם אף אחד). לא ראינו אם הצליח לעבור.גשר חלחול פתוח לכלי רכב לשני הכיוונים. לא ראינו חיילים. צומת זיף פתוח להולכי רגל בלבד, לא היה סימן לצבא באזור. בהמשך הכביש לא היו מחסומים כלל, ולא היו כלי רכב של מקומיים.