דרום הר חברון, חברון, סנסנה, תרקומיא, יום ג’ 27.10.09, בוקר
06:00 – 11:00
מעברי הגבול תרקומיא וסנסנה נמצאים על הקו הירוק. כשתהיה מדינה פלסטינית אולי באמת בלב תמים נוכל לקרוא למקומות האלה 'מעברי גבול', אך כיום משני צידי המעבר שולטת מדינת ישראל.
כמה עובדות :
במעבר סנסנה (מיתר) עוברים כל יום בין 1500 ל-2000 פועלים. המחסום נפתח בשעה ארבע וחצי בבוקר ועד שבע ורבע עוברים כל הפועלים. בחישוב פשוט, כל פועל עובר בשניות ספורות (לא כולל את זמן ההמתנה). אך לא כך חווה את הסיפור פועל פלסטיני בדרכו להתפרנס בישראל. אחרי שקיבל כרטיס מגנטי, ואחרי שמצא מעסיק ישראלי, כל יום הוא עדיין עובר מין דרך ייסורים בדרכו להתפרנס.
במעבר בנו 'שרוולים' שמתאימים לנקודות בדיקה, אך מטעמים תקציביים פתחו רק 4 מהם וגם 4 עמדות בדיקה אלה לא תמיד מאוישות ולא תמיד עובדות כמו שצריך. הפועלים אומרים שכאשר שלומי מנהל המעבר נמצא שם – המעבר יותר תקין, וכשיש אחריהם מעבר של משפחות אסירים – המעבר יותר חלק. הבוקר הייתה שם מהומת אלוהים ושלומי מנהל המעבר הזמין את הצבא לבוא לעשות סדר בתור – הוא גם בא בעצמו כדי להשגיח שהפועלים יעברו בשלום. והפתרון היחידי לכך הוא שכל עמדות הבדיקה יעבדו ושעל הסדר ישמרו סדרנים פלסטינים. אולי כדאי לחלק מספרים? עשינו חשבון: בכדי שאנשים לא יבזבזו יום עבודה – קצב המעבר צריך להיות שבעה אנשים בדקה.
צריך לבדוק איך אפשר לעשות שלא כל הפועלים יגיעו באותו זמן – אולי שתהיה התארגנות שלהם על פי מרחק הנסיעה אל מקום העבודה.
בתרקומיא עוברים כל בוקר בין 3550 ל- 4500 פועלים. המחסום נפתח בשעה ארבע בבוקר ועד שבע וחצי בבוקר עוברים כל הפועלים. בחישוב פשוט, כל פועל עובר בשניות ספורות, וזה מעבר מהיר לכל הדעות, אך יש לקחת בחשבון גם את זמן ההמתנה מחוץ לעמדת הבדיקה, וישנם פועלים שמגיעים לפני שהמחסום נפתח. ובכל מקרה, לא זאת החוויה שמרגישים הפועלים שעוברים שם. חשוב לציין שאותם פועלים עוברים כל יום, והזכות להתפרנס בכבוד היא זכות קיומית לכל אדם באשר הוא אדם.
לאור כמה שיחות טלפוניות שקיבלנו מפועלים שעוברים שם, נגשנו היום לשוחח עם צ', מנהל המחסום.
הנקודות שהועלו בשיחה:
· המחסום נפתח בזמן ופועלות במקביל שמונה נקודות בדיקה.
· המחסום מאויש בחלקו על ידי נשים ולעיתים זוהי בעיה של הבדל בתרבויות כאשר אישה צריכה לפנות אל גבר מוסלמי. גם טון הדיבור של הנשים במעבר הוא לעיתים קרובות בלתי נסבל. צ', מנהל המחסום, טוען שגברים לא באים לעבודה הזאת במספר שהוא היה רוצה ולכן יש יותר נשים.
· צורת המכלאות – הגדרות הפנימיות בתוך המחסום: צ' טוען שזה מגן על הפלסטינים, ואם היו מורידים את הגדרות הללו היו יותר נדחפים אחד על השני והיו יותר מקרים של שבירת צלעות. כשהצענו שבמקום הגדרות יהיו מסמני תור ניידים כמו בנמל התעופה, התגובה שקיבלנו הייתה שהפלסטינים יגנבו אותם. לשאלתנו במקרה כזה למה הם לא עוברים לצד השני – התגובה הייתה שהם לא מורשים לעבור כי הם לא מספיק מוגנים בצד הפלסטיני של המחסום.
· "ריבים" בין קבוצות פועלים ממקומות שונים על הזכות להיכנס ראשונים: בצד הפלסטיני של מעבר אייל יש סדרנים פלסטינים כי מצידו השני של המעבר זה שטח A, כלומר שטח בשליטת הרשות הפלסטינית. כרגע אין הסכמה של הצבא ששוטרי הרשות הפלסטינית – או כל ממלאי תפקידים אחרים ברשות הפלסטינית – יהיו במעבר תרקומיא. הסיבה היא שגם בצידו השני של המעבר השליטה היא ישראלית. ולכן בלא מעט מקרים מפעילי המעבר קוראים לצבא על מנת להשליט סדר.
צ', מנהל המעבר, פנה בבקשה רשמית שיתנו לו סדרנים פלסטינים ואולי כך תיפתר הבעיה של המהומות בתור. מצד שני, צ' אומר שאם הבדיקות הביטחוניות היו בידיו ולא בידי רשויות אחרות, כל התנהלות המעבר הייתה קלה יותר.
התרשמנו שבמסגרת האילוצים שיש להם, הם עושים כל מאמץ על מנת לשפר את השירות הניתן במעבר. הם מכירים בחשיבות ההתנהלות האנושית.
הוא אמר שהיום יבוא לביקור בתרקומיא אלוף עמוס גלעד, מתאם הפעילות בשטחים, והוא יבקש גם ממנו את הבקשות הבאות:
1. סדרנים פלסטינים 2. הרחבת הסככה 3. בחניון של המשאיות – בית שימוש וסככה 4. הסעות של הפועלים באוטובוסים פלסטינים ולא ע"י בעלי הטרזניטים המזרח ירושלמיים שמתסיסים את הפועלים, ושבעלי הבית, קרי הקבלנים הישראלים, יאספו את הפועלים למקומות עבודתם בישראל במקום נהגי הטרנזיטים המזרח ירושלמים.
לדברי צ', מתחזקים ומתקנים כל הזמן את סככת ההמתנה, את השירותים ואת כל שאר הדברים שנבנו לנוחות הפועלים – והכול נהרס כל פעם מחדש.
שני המעברים האלה מתוכננים בצורה שמזכירה מחנות צבא או בתי כלא – אם זה השער הרשמי אל מדינת ישראל אז נורא חבל לי שכך הם נראים. יש בהם דמוניזציה מראש של הפלסטיני שעובר – הוא מראש אויב.
חברון
מורגשת נטושה כמו תמיד. בכל המחסומים אין מעוכבים, והילדים שעוברים דרך מחסום עיקול 160 ודרך מחסום בית מרקחת כבר התרגלו מזמן לפתיחת הילקוטים. פעילי השלום צופים גם הם בשני מחסומים אלה.
הם מספרים לנו שאתמול נער פלסטיני בין 13 וחצי קיבל מכה חזקה בידו משוטר משמר הגבול במחסום עבאד – מחסום עבאד הוא המחסום שליד מערת המכפלה, וכך קוראים לו הפלסטינים, על שמו של עאבד, בעל חנות המזכרות שם. אנחנו הולכות לפגוש את הנער בבית הספר 'אל איברהמיה'. הנער מראה לנו את ידו החבולה ואומר שבדרכו הביתה לאחר הלימודים בשעה אחת וחצי ביקשו שוטרי משמר הגבול ממנו מחברו לפתוח את הילקוט, ותוך כדי כך לחצו לו חזק את היד. האגודל נראית נפוחה. לא, הוא לא הלך לבית חולים, ולכן אין בידינו לעשות שום דבר, כי מילה של חיל מול מילה של ילד פלסטיני… את המשך הסיפור אתם יודעים כבר לבד.
אום טובה – חירבאת טוואני – בזמן המשמרת אני מקבלת שיחת טלפון מחבר מחרבת טואני – הליווי הצבאי של הילדים שעוברים מתחת לחוות מעון בדרכם לבית הספר שוב איחר, ושוב הם הותקפו על ידי המתנחלים. לא ענו לי לטלפון בצבא…. ושוב אין איך לעזור.
שגרת הכיבוש נמשכת
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Smadar BeckerDec-14-2025מדבקה של אירגון האוכל העולמי (WFP) בכניסה למכולת בתוואני
-
חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
לפי הסכמי וואי פלנטיישן (1997) העיר חברון חולקה לשני אזורים: אזור H1 בשליטת הרשות הפלסטינית, אזור H2 בשליטת מדינת ישראל.
בשטח H2, מתגוררים 60,000 פלסטינים, וכ-800 יהודים (בשכונות אברהם אבינו ותל רומיידה, בגבעת האבות ובשוק הסיטונאי). ל 60,000 הפלסטינים הגרים בו אסור להכנס עם מכוניות לקרבת מגוריהם.
בין שני האזורים הוצבו מחסומים קבועים, מאוישים בחליילים כל שעות היממה. המחסומים מונעים מן הפלסטינים את המעבר בין שני אזורי העיר ביניהם ומנתבים את מעברם של בעלי האישורים, כמו מורים ותלמידים. מלבדם קיימות עוד עשרות חסימות המפרידות בין האזורים H1 ל-H2.בתוך שכונת תל רומיידה הפלסטינית בחברון יש ארבעה מוקדים של היישוב היהודי בחברון
- בית קברות חלקת חבד.
- בית הקברות המוסלמי
- גן האריכאולוגי.
ביתו של ע' קרוב לגן הארכאולוגי קרוב לבית בניין שבנו למתנחלים ועמדה צבאית מאויישת. בחצר כרם זיתים עתיק בן מאות שנים, שלו ושל שכניו. עצי הזית האלה בני אלפי שנים ויקרים מאד ללבם. קרבת המתנחלים יוצרת מצב מאד נפיץ של התנכלויות תכופות כלפי הפלסטינים.
כל שנה ביחוד בתקופת המסיק הצבא צריך לאבטח את המוסקים ולהגן עליהם בגלל התעמרויות המתנחלים.
במדרון, מעין שנחשב קדוש ומהווה מוקד עליה לרגל של רבים מהמתנחלים.
- שכונת המגורים של הפלסטינים.
בתוך השכונה הוקם גם בסיס צבאי .
ליד כל מאחז מתנחלים יש עמדת שמירה צבאית
ושני מחסומים: אחד ליד חלקת חב״ד והשני ליד הגן האריכאולוגי .
התושבים הפלסטינים באזור זה יכולים ללכת רק ברגל, והכניסה לתוך השכונה היא על פי רשימות שיש לחיילים במחסום.
אין כניסה למכוניות פלסטיניות.
בתוך השכונה הוקם פילבוקס וכל המעברים לשכונה ולשאר חלקי חברון חסומים בבטונדות.המחסומים הנצפים במהלך המשמרות:
1.מחסום בית המריבה - מאויש עם פילבוקס
2. מחסומי שכונת קפישה - (הצד הצפוני של ציר ציון) מאויש עם פילבוקס
3.מחסום שני בשכונת קפישה
4. מחסום עיקול 160 (הצד הדרומי של ציר ציון) - מאויש עם פילבוקס
5. גבעת החרסינה
6. מחסום בפתח שכונת אברהם אבינו - עמדת שמירה
7. מחסום בית מרקחת - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
8. מחסום תרפ"ט - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
9. מחסום תל רומיידה - (למעלה) - עמדת שמירה
10. מחסום בית הדסה - (עמדת שמירה)
11. מחסום בית קברות חבד
12. מחסום גן ארכאולוגי
13. מחסום ז'ילבר
14. מחסום בית רחל ולאה
15. מחסום שכונת אברהם אבינו
16. מחסום בית הדסה
17. מחסום השוק הסיטונאי
18. מחסום ציר המתפללים
19. מחסום עאבד
20. מחסום כניסה למערת המכפלה- מגרש החנייה,
21. מחסום מול בית ספר אל פחאייה,
22. מחסום בכניסה למערת המכפלה מכיוון ציר המתפללים
23 עוד שלושה מחסומים מכיוון הקסבה למערת המכפלה.יש חסימות רבות נוספות שלא צוינו כאן.
המציאות מראה שבכל רגע נתון חיילים יכולים לעכב ולעצור כל פלסטיני: גבר, אשה או ילד.
Lea ShakdielMay-27-2025חברון, מתנחלים השחיתו שלט של בית הספר לבנות
-
מחסום / מעבר מיתר (סנסנה)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.
- בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Smadar BeckerDec-14-2025מדבקה של אירגון האוכל העולמי (WFP) בכניסה למכולת בתוואני
-
מחסום / מעבר תרקומיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום תרקומיא
הוא אחד המחסומים הגדולים בין ישראל לגדה המערבית למעבר אנשים וסחורות. הוא ממוקם בגדר ההפרדה קרוב לקו הירוק, על כביש 35 (המחבר את באר שבע לחברון), ומנוהל על ידי מינהלת המעברים במשרד הביטחון, כאשר הבידוק נעשה בידי חברות אבטחה אזרחיות. הוא משמש פלסטינים בעלי אישור עבודה בישראל ופתוח עבורם למעבר ברגל בלבד בכל ימות השבוע מ-3:45 עד 19:00 (ביום שישי עד 16:00). המחסום אמנם פתוח לכלי רכב בשני הכיוונים 24/7, אך פלסטינים מנועים מלעבור בו ברכב, אלא במקרים מיוחדים.במקום יש: שלוחה של משרד הרישוי של המינהל האזרחי, נקודת העברת בעלות, יחידת פיצו"ח (היחידה לפיקוח על הצומח והחי) של משרד החקלאות.
פעילות מחסוםWatch מגיעות למחסום תרקומיא ב-03:45, כדי לתעד את המעבר של כ-10,000 פלסטינים בעלי אישורי עבודה מכל אזור דרום הגדה. חלקם מגיעים באוטובוסים ממזרח-ירושלים המורשים לנסוע בישראל, אך גם כשהפועלים מצליחים לעבור ברגל, מעבר האוטובוסים לפעמים מתעכב. אחרים מגיעים לעבודתם מהמחסום במוניות לבנות גדולות. 20 ש"ח (סכום משמעותי עבורם) ייקחו אותם ליעדים קרובים.
עודכן - נובמבר 2019
Raya YeorJun-5-2024תרקומיא - מלבד המשאיות אין רכבים פרטיים בחניון
-