חזרה לדף חיפוש דוחות

דרום הר חברון, סוסיא, יום ב’ 20.5.13, בוקר

מקום או מחסום: דרום הר חברון סוסיא
צופות ומדווחות: צופה ומדווחת :מיכל צדיק
20/05/2013
| בוקר

דרום הר חברון

נסעתי לפגוש את חאדר בא-טוואני ש -70 מעצי הזית שלו הושחתו לפני כשבועיים ע"י הטרור היהודי.

למה נסעתי? כי היום גם לקחו לו את אישור העבודה שלו במחסום בתרקומיא, ורציתי להחתים אותו על ייפוי כוח לסילביה כדי שתנסה לבטל את  המניעה. גם התייעצתי עם חנה בר"ג וגם היא תנסה לבדוק למה פתאום, בנוסף לכל צרותיו, מונעים ממנו לצאת לעבוד.

קרוב לוודאי שיהודי שהיה נפגע טרור היה זוכה לסיוע, תמיכה, פיצוי וכו'. אבל חאדר? מיהו בכלל?! אז נפגשנו כשחזר מתרקומיא ללא אישור העבודה שלו.

בנוסף לחתימה על ייפוי הכוח לסילביה, הוא אמר שייתכן שלקחו ממנו את האישור בגלל אירוע שקרה 20 יום לפני כריתת העצים.

מה קרה? לילה אחד, משפחה שגרה כמה מאות מטרים מכרמו (שמה ידוע לנו) ביצעה גניבת מים. צינור ארוך חיברה לנקודת המים של מקורות והעבירה לבריכת האגירה שלה.לרוע המזל היה פיצוץ בצינור סמוך לכרם הזיתים של חאדר. אנשי המנהל האזרחי, המשטרה והצבא באו אליו בהאשמה של חבלה וגניבה.

הראה להם חאדר את הצינור וביקשם ללכת לאורכו עד קצהו כדי לראות מי באמת גנב את המים. אומר לו השוטר: "אני לא יכול להיכנס לשם, מי ישמור עלי?!" ולקחו אותו למשטרת קריית ארבע. שמונה שעות שהה שם, פתחו לו תיק ושוחרר בערבות של 500 שח.

המשפחה שבגינה נפלה עליו הצרה אישרה בפניו את הגנבה, ביקרה אותו פעמיים והציעה כל עזרה כספית  שיצטרך. אבל את עבודת המשטרה והצבא איש לא עשה.

אז עכשיו, לא זיתים ולא פרנסה. למה?! כי במלחמת ההישרדות שנכפית על הפלסטינים הם פוגעים גם אלה באלה, ואנחנו, שאחראים לגורלם, לא אוכפים את החוק שם, לא כלפי יהודים ולא כלפי הפלסטינים. הכי קל לקיים מראית עין של שמירה על החוק ולחפש את הצדק "מתחת לפנס".

התקשרתי בעצתה של חנה בר"ג ל"רבנים שומרי משפט" ומנהלת המחלקה המשפטית שלהם מיד אמרה שכאשר פותחים בתיק חקירה נגד מישהו, ישר שוללים לו את  אישור העבודה. היא דיברה עם חאדר והם יהיו איתו בקשר, כדי לתת לו את הסיוע הנדרש. סילביה כבר ביררה והסיבה היא אכן מניעה משטרתית.

זהו , ישנם כמה גורמים שמטפלים בעניינו. נראה כמה זמן ייקח לטחנות הצדק להגיע לחקר האמת ולהחזיר לאיש את פרנסתו ולפצותו. החלקה שלו גזומה ונקייה עכשיו. גדמי העצים נראים אחרי טיפול טוב מידי אנשים טובים שבאו ועזרו לחאדר. יעברו עוד כשש שנים עד שיוכל שוב למסוק את זיתיו.

 

 

סוסיא

בדרכנו הלוך ראינו התקהלות של עובדי אדמה פלסטינים וטרקטור וכוחות צבא מול התנחלות סוסיא,  מעבר לכביש. א., מ"לוחמים לשלום", סיפר לנו בשמחה מהולה בחשש שהיום בפעם הראשונה קיבלו אישור לחרוש את 60 הדונם האלה, אחרי שאת החיטה שזרעו שם לא הורשו לקצור. הם הזעיקו את הצבא שיבוא לשמור עליהם מפני המתנחלים. והצבא הגיע. "אני הולך לקרוא לצלמי העיתונות" הוא אומר "כי יש לי  הרגשה שאחרי חצי שעה יזרקו אותנו מפה". נסע משם, גם אנחנו, כי מיהרנו לפגוש את חאדר.

בשובנו שמחנו לראות שהפעם הכל בסדר. הם המשיכו לעבוד בשדה, הצבא אבטח, המתנחלים לא הגיעו.

הכל בסדר, אומר א. ומחייך לעברנו.

מישהו הורה לנהוג כחוק? או שנוכחות מסיבית של מתנדבים מחו"ל ושל צלמים מכל הרשתות השפיעה? (גם עזרא נאווי היה שם  כמובן). 

  • דרום הר חברון

    צפה בכל הדיווחים למקום זה

    •  

      יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
      היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.

      מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.

      המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים  מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.

      קרא עוד>>

      עודכן אפריל 2021, מיכל צ'


      מדבקה של אירגון האוכל העולמי (WFP) בכניסה למכולת בתוואני
      Smadar Becker
      Dec-14-2025
      מדבקה של אירגון האוכל העולמי (WFP) בכניסה למכולת בתוואני
  • סוסיא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית  השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים.  עודכן אפריל 2021, ענת ט.
לתרומה