המתנחל אלישיב נחום מתנכל לתושבי זנותא שגורשו לשוויכה
פארס סמאמרה גורש מזנותא זמן קצר אחרי ה-7 באוקטובר. אחרי שנים של התעללות ינון לוי, מחוות מיתרים, גורשו תושבי הכפר. פארס ומשפחתו ועוד 2 משפחות עברו לשוויכה הסמוכה.
בדרך אנחנו רואים את בניו רועים את הצאן באזור שונה מהרגיל. שטח המרעה שנהגו לרעות בו קרוב יותר לחוות אלישיב נחום (חוות יהודה) ובכל פעם מופיע אלישיב או שליחיו ומסלקים את בניו של פארס. אחרי זמן מה ,העדר מובל חזרה לדיר.
איסמאעיל הבן יושב איתנו בשיג (מקום הארוח) ואני שואלת על מה שעשה לו אלישיב נחום, מלוּוה בצבא, לפני מספר חודשים. סיפרתי על כך, אבל לשמוע מפיו, כמי שעבר את זה, נשמע מזעזע יותר. פשטו על ביתו, ללא סיבה כמובן,שמו פלנלית על עיניו ולקחו אותו לבסיס בעותניאל. כך ישב שם מספר שעות, אזוק ומושפל.
למה נלקח? כי זה כיבוש.
פארס והבנים מראים לנו וידיאו ממקרה כמו רבים אחרים שאנחנו מכירות. עודה אבו שארח’ מהכפר טירן (הסמוך לשוויכה), בשנות ה-60 לחייו, זכה לביקור מאלישיב, בתו הקטנה ומתנחל נוסף.
כדאי להקשיב לשיח ביניהם, עודה דובר עברית.
https://www.facebook.com/share/v/18KkzZGJvU/
אנחנו יוצאים לראות את התקדמות הקמת המאחז החדש שדיווחנו עליו מיום התחלת הקמתו, מצולם מכביש 317, ליד זנותא. הפעם צילמנו את הצד האחורי שלו. ניתן להבחין בניקוי האדמה הסלעית, כנראה כהכנה לשתילה. נמשיך לדווח.
זו התקופה בה בעלי הצאן מכינים מוצרי חלב מגוונים: יוגורט, לבנה, זיבדה(חמאה), ועפיג, אבן יוגורט.
בתקופה ובמקום אחר, הכל נראה שלו ופסטורלי. הצבא שמסתובב בכל מקום והשתלטות המאחזים וההתנחלויות, מחזירה למציאות המרה.
#זההכיבוש
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
MuhammadFeb-24-2026דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
-
זנותא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ח'רבת זנותא היה עד להריסתו בשלהי 2023 יישוב פלסטיני כפרי קטן, במרחב סביב העיירה דאהרייה בדרום הר חברון, כעשר דקות נסיעה ממחסום מיתר. באזור קיימים שרידים מתועדים של יישוב ביזנטי גדול; מאז התקופה העותומאנית (1516-1917), זנותא מתועדת כיישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ומערות המגורים שלידם.
שתי חוות בודדים של מתנחלים הוקמו בסמיכות לזנותא: ממזרח חוות מיתרים (של המתנחל ינון לוי) ומצפון חוות יהודה (של המתנחל אלישיב נחום). מכאן יצאו אין ספור תקיפות, התנכלויות וניסיונות גירוש של תושבי זנותא.
עד הגירוש התגוררו בכפר ארבע משפחות - א-סאמאמה, אל-תל, אל-בטאט ואל-קייסיה. החקלאות היוותה את הפעילות הכלכלית העיקרית, המעסיקה את מרבית תושבי הכפר. שטח הכפר הכולל הוא כ-12,000 דונם, מתוכם כ-3,000 מעובדים, לרוב בגידולי שדה.
לכפר זה לא הוכנה מעולם תוכנית מתאר שתיתן תוקף לקבלת היתרי בנייה. המינהל האזרחי טען שהכפר קטן מדי ושהמרחק בינו לעיירה הסמוכה, דאהרייה, גדול מדי. מנימוק זה לחצו הרשויות הישראליות על תושבי הכפר לעזוב. המתנחלים עשו בשבילם את העבודה. על הקשר עם היישוב ונוראות הריסתו קראו בדוח של מחסוםwatch כאן
-
מסאפר יטא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מה קורה בשטח אש 918 בדרום הר חברון
בערב יום הזיכרון (ערב יום העצמאות ליהודים), החליט בית המשפט על טרנספר וגירוש תושבים מ-8 קהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון. תושבי הכפרים חיים תחת איום של הריסה, פינוי ונישול, מאז שצה"ל הוציא צווי פינוי ב-1999 על אזור מגוריהם שהוכרז שטח אש.בשנות ה-80 של המאה ה-20. אף אחת מההתנחלויות הסמוכות לא נכללו בו. זה נעשה בהתעלמות מאורח חייהם המיוחד ומתרבותם החקלאית העתיקה, וגם מתיעוד היסטורי ברור המעיד על התיישבות פלסטינית דורות מלפני קום המדינה בכפרים אלה – בעבר במערות ועם השנים גם מחוץ להן.
פינוי התושבים מהאזור משמעו החרבת הכפרים ההיסטוריים הללו והותרת משפחות שלמות (כ- 2000 בני אדם, ילדים מבוגרים וזקנים), ללא קורת גג, והוא מנוגד לחוק הבינלאומי.

-




