הנסיעה בכביש 60 בדרום הר חברון היא תזכורת עצובה וכואבת למה שמתרחש בשטחי הכיבוש
הנסיעה בכביש 60 ממחסום מיתר ואח”כ הפנייה לכביש 317, היא תמיד תזכורת עצובה וכואבת למה שמתרחש בשטחי הכיבוש ובמקרה שלנו, דרום הר חברון.
ואדאדא תחת, ואדאדא פוק, מקתל מסלם, עומר, השכן של אבו סאפי, אבו סאפי, זנותא. על כל השטח השתלט רוצחו של עודה הדאלין (מאום אל חי’ר),ינון לוי מחוות מיתרים.
משפחת ליילה ומוחמד משעב אל-בוטום, סובלת יום יום מפלישת עדר הצאן של המתנחל עמיחי שילה מחוות דרומא הסמוכה. נכנסים לחצר הבית, ואין יום שגם פנימה ,למגוריהם.
הבחנו ברכב של אירגון Comet ME שמסייע לפלסטינים בהקמת פנלים סולריים, מצלמות, דודי מים.
משמח לראות מחצית מחלקת האדמה שמגדלים עליה ירקות (כרובית) שמניבה. על המחצית השניה יזרעו קישואים.
ניתן לראות שעמיחי שילה ,בעל המאחז-חווה ליד, הניח עוד סימנים שהוא בעל הבית שם.
אנחנו מתקבלים כרגיל בשמחה, ופוגשים שני מתנדבים מאירגון ISM, האחד מאנגליה והשני מאוסטרליה. כמו כל המתנדבים הבינלאומיים הם מתחלפים ביניהם במשמרות, יום ולילה בכפרים באזור. הערכה רבה אליהם.
ליילה מספרת שמוחמד נאלץ לנסוע למשטרת קרית ארבע, להגיש תלונה על הפלישות היומיומיות לשטחם. נסיעה כזו כרוכה בתשלום גבוה למוניות, המתנה מיגעת עד הגשת התלונה, ואחרי שעות, חזרה לביתם. מחר, מוסיפה לילה, היא תיסע להגיש תלונה זהה, ותעבור את אותו מסלול מיותר. זו דרישה של המשטרה.
אחד מהעובדים של Comet ME, צעיר, דובר עברית רהוטה, מתגורר ליד ח’ורסה–דורא ומספר על הקושי שהולך ומחמיר בחיי היומיום תחת הכיבוש.
השארנו כהרגלינו שקיות מהתרומות וחבילת מזון בסיסי למשפחה.
#זההכיבוש
תיאור מיקום
א-תוואני / א-טוואני
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
א-תוואני (א-טוואני) תושבי המקום הגיעו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום. הם התיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ושפע המערות הטבעיות למגורים. התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. לאחר מכן, הצטרפו אליהם לבני חמולות שהסתכסכו עם עם משפחות אחרות ביישוב האם. חלק מהתושבים מתגוררים היום במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. תושבי המקום נאלצים לקנות מים במיכלים ולהובילם דרך חסימות רבות ליישוב. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה. ב-2004 החלו חברות מחסום ווטש לבקר ולדווח מכפר המערות ח'רבת טוואני, הסובל קשות מידי מתיישבי האחזויות סמוכות, ובייחוד מחוות מעון הקיצונית שלידם. מתנחלי חוות מעון מזהמים בורות מים, מרעילים את הצאן ועוקרים עצים. הטרדה בולטת במיוחד היא של הילדים מכפרי הסביבה בדרכם לבית הספר בתוואני, עד כדי כך שנדרש ליווי צבאי לילדים כדי לחצוץ בינהם לבין הפורעים (הדבר הוסדר בעקבות יוזמה של חברות הארגון). בשנה האחרונה חסרים הליווי הנוכחות החיונית של מתנדבי חו"ל, והדבר מנוצל לרעה. ליד טוואני יש כמה משפחות שחזרו למערות עקב ההריסות הבלתי פוסקות של המינהל האזרחי (יש איסור בנייה טוטאלי בכל שטח C). הורסים לא רק מבני מגורים ומבנים חקלאיים, אלא גם צינורות מים, מכונות, ואפילו סותמים בורות מים. תושבי טוואני הקימו ארגון של מחאה נגד הריסות ללא אלימות, אך בשנה האחרונה התנכלויות היד הקשה של הצבא ואלימות המתנחלים החריפו והיקצינו. תקרית הגנרטור בארכיז, שבעטיה בחור צעיר נותר משותק היא דוגמה אחת מני רבות - כל הגנה לגיטימית על זכויות הקניין גוררת אלימות ואף יריות מצד הצבא והמינהל האזרחי.
MuhammadFeb-24-2026דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
-
אום אל-ח'יר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אום אל ח'יר
כפר פלסטיני בנפת חברון שבדרום הגדה המערבית, בכפר חמש משפחות.
התושבים הפלסטינים התיישבו במקום לפני כמה עשורים לאחר שגורשו מאזור ערד.
הם רכשו את הקרקע מתושבי הכפר הפלסטיני יטא.תושבי אום אל חייר סובלים מאלימות קשה של מתנחלי כרמל הסמוכה, ממצוקת מים, ומהריסות מבנים תכופות בידי המינהל האזרחי.
-
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
MuhammadFeb-24-2026דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
-
זנותא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ח'רבת זנותא היה עד להריסתו בשלהי 2023 יישוב פלסטיני כפרי קטן, במרחב סביב העיירה דאהרייה בדרום הר חברון, כעשר דקות נסיעה ממחסום מיתר. באזור קיימים שרידים מתועדים של יישוב ביזנטי גדול; מאז התקופה העותומאנית (1516-1917), זנותא מתועדת כיישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ומערות המגורים שלידם.
שתי חוות בודדים של מתנחלים הוקמו בסמיכות לזנותא: ממזרח חוות מיתרים (של המתנחל ינון לוי) ומצפון חוות יהודה (של המתנחל אלישיב נחום). מכאן יצאו אין ספור תקיפות, התנכלויות וניסיונות גירוש של תושבי זנותא.
עד הגירוש התגוררו בכפר ארבע משפחות - א-סאמאמה, אל-תל, אל-בטאט ואל-קייסיה. החקלאות היוותה את הפעילות הכלכלית העיקרית, המעסיקה את מרבית תושבי הכפר. שטח הכפר הכולל הוא כ-12,000 דונם, מתוכם כ-3,000 מעובדים, לרוב בגידולי שדה.
לכפר זה לא הוכנה מעולם תוכנית מתאר שתיתן תוקף לקבלת היתרי בנייה. המינהל האזרחי טען שהכפר קטן מדי ושהמרחק בינו לעיירה הסמוכה, דאהרייה, גדול מדי. מנימוק זה לחצו הרשויות הישראליות על תושבי הכפר לעזוב. המתנחלים עשו בשבילם את העבודה. על הקשר עם היישוב ונוראות הריסתו קראו בדוח של מחסוםwatch כאן
-
מחסום / מעבר מיתר (סנסנה)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.
- בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
MuhammadFeb-24-2026דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
-
מחסום / צומת דורא-אל פוואר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
באזור דרום הר חברון: צומת בכביש 60: מערבה - העיירה אל דורא - מזרחה אל מחנה הפליטים פוואר. יש פילבוקס מאויש בצומת שאמור לקשר בין היישובים הפלסטינים. בנוסף מוקמים מחסומי פתע בכניסה לאל פוואר ולדורא. אל פוואר הוא מחנה פליטים גדול שהוקם בשנת 1949 אליו הגיעו פליטים פלסטינים מבאר שבע ובית ג'וברין וסביבותיה. יש הרבה אירועים של זריקת אבנים. בסביבת הפילבוקס יש שטחי חקלאות מצוינים. בעבר, היו מוכרים בדוכנים הצמודים לחלקות החקלאיות הקרובות לכביש. מחצית הראשונה של 2021 - הקימו סוללות עפר וחסמו את הגישה לכביש וכך, הפלאחים הפלסטינים שוב לא יכולים למכור את הירקות שלהם על אם הדרך, עד שימצוא את הדרך... ילדים ונשים מהמחנה השתתפו בימי הים של מחסום ווטש. מעודכן למאי 2021
MuhammadFeb-24-2026דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
-
מסאפר יטא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מה קורה בשטח אש 918 בדרום הר חברון
בערב יום הזיכרון (ערב יום העצמאות ליהודים), החליט בית המשפט על טרנספר וגירוש תושבים מ-8 קהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון. תושבי הכפרים חיים תחת איום של הריסה, פינוי ונישול, מאז שצה"ל הוציא צווי פינוי ב-1999 על אזור מגוריהם שהוכרז שטח אש.בשנות ה-80 של המאה ה-20. אף אחת מההתנחלויות הסמוכות לא נכללו בו. זה נעשה בהתעלמות מאורח חייהם המיוחד ומתרבותם החקלאית העתיקה, וגם מתיעוד היסטורי ברור המעיד על התיישבות פלסטינית דורות מלפני קום המדינה בכפרים אלה – בעבר במערות ועם השנים גם מחוץ להן.
פינוי התושבים מהאזור משמעו החרבת הכפרים ההיסטוריים הללו והותרת משפחות שלמות (כ- 2000 בני אדם, ילדים מבוגרים וזקנים), ללא קורת גג, והוא מנוגד לחוק הבינלאומי.

-
שעב אל-בוטום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
שעב אל-בוטום
הטרור היהודי משתולל אך אכיפת החוק לעצירתו היא למראית עין בלבד (מתגבר מאד מאז שנת 2024)
זה אחד היישובים הפלסטינים הקטנים במאספר יאטא בדרום הר חברון, סמוך להתנחלות מצפה אביגיל.
מאז פרצה מלחמת ה-7 באוקטובר 2023, האלימות של המתנחלים כלפי התושבים הסלימה מאוד, כבכל היישוב הפלסטיני כולו. התנהלות אלימה זו מקבלת גיבוי מוחלט מהמדינה ושיתוף פעולה מלא מצה"ל. המטרה: להמאיס על התושבים הפלסטינים את חייהם ולגרום להם לנטוש ולהסתלק.
זו אוכלוסייה של רועי צאן ברובם המבקשים בדרכי שלום לעבד את האדמה ולרעות את הצאן, שהמתנחלים נוהגים בהם כבאויב מסוכן. הם אוסרים עליהם כל תנועה הקשורה ברעיית צאן ועיבוד אדמה ופוגעים בכל מה שעומד וזז שם: רומסים גידולים, שוברים עצי זית, מבריחים עדרים, מבהילים רועים, עורכים חיפושים פראיים בבתים, צועקים מקללים ומאיימים - בכל שעות היממה. "אנחנו צומוד! לא נזוז מאדמתנו," אומרת לילה ג'. מסביבם צצות התנחלויות חדשות .תחילה זה אוטובוס או משאית שהופכים לבתי מגורים, עליהם כל שבוע נוספים עוד מבני מגורים וסככות לבעלי חיים. בעידודה הגלוי של הממשלה הנוכחית הטרור היהודי מרים ראש, בסמכות וברשות. המתנחלים חוילו, קיבלו מדים ונשק ואיש לא עוצר
בעדם. המשטרה, שאמורה להגן על הפלסטינים מפני פרעות המתנחלים, אומנם נענית לעיתים לקריאות לעזרה אך בפועל לא עושה הרבה יותר מאשר לצייד אותם בדוח, שאיתו הם נדרשים ללכת ולהגיש תלונה במשטרת קריית ארבע. זהות המתנחלים ידועה אך הם לא נעצרים מעולם.
-



