חזרה לדף חיפוש דוחות

הריסת בתים בדרום הר חברון

צופות ומדווחות: אריאלה ומוחמד
08/12/2020
| בוקר

במחסום מיתר החנייה מלאה כאילו אין קורונה.

על כביש 317 נוסע לפנינו בולדוזר בדרכו להרוס או לחסום. לפני ההתנחלות עשהאל אנחנו מבחינים ברכבים שנערכים על הכביש, כנראה לפעולות הריסה. נראה שהיעד להריסה הוא מתקן המים הממוקם בראש הגבעה.

זה היה יום פורה מאד לכוחות ההרס. פגשנו את נצר מסוסיא שסיפר כי הספיקו כבר להרוס בית בסימיה. התמונה מסימיה נשלחה על ידי נצר.

בדרך לא דרך הגענו לוואדי ראדיים (מקווה שכתבתי נכון את שם המקום) שתרגומו של השם לעברית הוא ״האבנים הנופלות״ והגענו לבית לא בית, ביתו של אבו סאפי, בעקבות שיחת טלפון ממנו למוחמד על ביקור לא נעים של מתנחל בשם ישראל. המתנחל יורד עם העדרים שלו לחלקות של המשפחות שגרות שם והורס את הגידולים החקלאיים. המטבח של משפחתו של אבו סאפי והבית בו הם ישנים צמוד לרפת. מצאה חן בעיני המראה התלויה על קיר מחוץ לבית. היא מאד מתעתעת, אבל אולי היא תלויה שם כי זה המקום היחיד למראה שקיים במתחם.

כשעליתי לכיוון הבית פגשתי בראניה, בת 20, אחת מבנותיו של אבו סאפי. כשראתה כי אני ממחסום ווטש רצה הביתה וחזרה עם תיק עבודות שלה שהשאיר אותי פעורת פה. לדברי אביה היא מעולם לא למדה ציור. אני מעבירה כמה צילומים של ציורים שלה. (חלק מהצילומים סובבתי כדי שיהיו לרוחב). על התמונות שלמעלה שאלתי אותה אם היא כעסה כשציירה אותם והיא ענתה שמאד כעסה. כששאלתי אותה אם היתה רוצה ללמוד, היא הצביעה בידה על הבית לא בית שלה ולא אמרה דבר.

אני לא מפסיקה לחשוב על ראניה ועוד צעירים רבים ומוכשרים שהמחסום שעומד בפניהם הוא הרבה יותר גבוה מכל המחסומים והבטונדות שאנחנו מדווחות עליהם.

המשכנו משם למשפחה נוספת שגרה בוואדי, משפחתו של אחמד עבדאללה זאריר. גם אותו ביקר ישראל המתנחל עם עדרו והגיע ממש לפתח ביתו. 

ברקע ניתן לראות את גדר ההפרדה וכמה עצי אורן, זכר לקק״ל שטיפלה באזור עד 2007, כשהקימו את גדר ההפרדה.

בדרך הביתה קיבלנו דיווח מנצר שמכל המים שראינו לידו את מפלצת הפלדה הוחרם.

מניעת מים מבני אדם ובעלי חיים היא פשע שקשה  לעבור עליו לסדר היום.

  • דרום הר חברון

    צפה בכל הדיווחים למקום זה

    •  

      יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
      היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.

      מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.

      המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים  מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.

      קרא עוד>>

      עודכן אפריל 2021, מיכל צ'


      דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
      Muhammad
      Feb-24-2026
      דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
  • מחסום / מעבר מיתר (סנסנה)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.

      • בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה. 

       עודכן אפריל 2021, מיכל צ'

      דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
      Muhammad
      Feb-24-2026
      דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
  • סוסיא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית  השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים.  עודכן אפריל 2021, ענת ט.
לתרומה