ואדי קדום: בית ל 100 נפשות שנבנה ב 2014 מיועד להריסה
שיח’ סעד – נאמר לנו שהתלמידים של בתי הספר היסודיים אמורים לצאת לחופשה רק ב-20 ביוני, אבל לבית ספר בג’בל מוכאבר כנראה לא הולכים היום. עוברות רק כמה נשים מבוגרות משיח’ סעד. חלקן בגיל שמאפשר מעבר חופשי (מעל גיל 55), אבל צריך גם תסריח שמוכיח שגרות בשיח’ סעד. רק מקומיים עוברים מפה.
אימא, סבתא וילד נכנסו לביתן לבדיקה, הילד כנראה יצא לבדו באמצע הבדיקה של הנשים, והדלת הכבדה ננעלה. הוא חיכה וחיכה וניסה לפתוח. עברו כ-10 דקות עד שיצאו. הוא לא בכה, אפילו שפחד – ילד שחי בין מחסומים… נתניה מדברת עם הנשים שמחכות לאוטובוס למרכז העיר העתיקה. הן אומרות שהמעבר הוא “היכ היכ” – ככה ככה, לפי היום, המזל, החיילים.
אנחנו מקבלות מאביב טרטרסקי מ”עיר עמים” את ה-נ”צ של בית בואדי קדום (בעלייה לראס אל עמוד) שקיבל צו הריסה חדש. תושביו מפגינים היום בצהרים בעירייה. זהו בית יפה מאבן ירושלמית עם מרפסות אליפטיות. הוא נבנה ב-2014, גרים בו 100 דיירים, ואין לו רישיון (כמעט שאי אפשר לקבל רישיון בנייה בירושלים המזרחית.).
האפוטרופוס והעירייה פתחו השנה במבצע מקיף לבדיקת כל ההיתרים והרישומים בטאבו של כל הבתים הפלסטיניים במזרח העיר כדי ל”עשות סדר” (כלומר, לפנות ולהרוס). מיקום הבית אינו מיקום אופייני להריסה, הוא שוכן בוואדי מתחת להר הזיתים, משם מתוכננת להיחפר מנהרת אפרטהייד שתביא את תושבי ההתנחלויות של דרום הגדה לכבישי צפון הגדה. העירייה טוענת שהשטח אינו למגורים אלא לספורט, פנאי ןשעשועים. נשמע כמו לעג לרש.
בסוף המשמרת, נתניה הלכה להפגנת התושבים מול העירייה. היא שמעה מהדיירים שהקבלן הבטיח שההיתר יגיע ולא קיים. הם מתחננים ממשה ליאון שירחֵם על המשפחות שיישארו בלי בית.
עולות לאבו דיס, לראות מה שלום החומה החוצה את השכונה – ציירי הגרפיטי הפקירו את החומה שהייתה לסמל, והיא נותרה באפור מדכא. עוד סממן של ייאוש פלסטיני תהומי.
מחליטות לוותר על מחסום הזיתים ולנסוע לבית הספר בנבי מוסא, להגיד שלום למורות ולתלמידים לפני החופש הגדול. אבל בית הספר נעול מבחוץ, תושבי מובלעת נבי סמואל שייכים לרשות הפלסטינית, וכמאל אומר שברשות יש כמה תאריכים לתחילת החופש הגדול. אנחנו מסתובבות קצת בשטח, ופוגשות אדם שחולק עם ארבעה אחיו ומשפחותיהם חלק מבניין שאביו מכר למתנחלים לפני שנים. הבניין משמש רק לשמחות ולסמינרים של דתיים, ובראשו מתנוססת אנטנה אימתנית. הוא אומר שהוא מקווה שלא יהרסו התחלת בנייה בשטח הבוסתן שלו (אולי בגלל שיתוף הפעולה עם המתנחלים?). בחיוך מר הוא מבשר לנו שלדעתו כל הצרות של הפלסטינים התחילו כשערפאת ואנשי הרשות הפלסטינית הגיעו לגדה. עד אז הכול היה סבבה – בלי מחסומים, בלי פיגועים, חיים שקטים. אנחנו המומות מהאינטרפרטציה שמטילה על הפלסטינים עצמם את האשמה במצב הכיבוש. מזעזע שגם כמאל הנהג שלנו מביע בוז בנוגע לתקווה למדינה פלסטינית בהובלת הרשות, שאינה דואגת בכלל לתושביה. אין תוחלת, שניהם אומרים. נדפקנו עד הסוף.
תחנה אחרונה היא מבט על מבתי כפר קלנדיה הישן על שדה התעופה החרוש של עטרות שחלקו המזרחי הפך לאזור חניית אוטובוסים. האסימון נופל ויזואלית – גשר הולכי הרגל האדיר המוביל אל מחסום קלנדיה מגיע אל מגרשי חניה נרחבים של אוטובוסים לתיירים, אוטובוסים פלסטיניים ואוטובוסי אגד. למה לא בנו את החניות בקרבת המחסום ליוצאים מרמאללה ולחוזרים מירושלים? חנה מבקשת לא לשאול שאלות טפשיות…
הגשר הענק המוביל הולכי רגל למחסום קלנדיה מתחבר למגרש חניה לאוטובוסים.
בחלקו המערבי של המסלול עדיין ניצב מגדל הפיקוח. בכל החלק הזה מתוכננת שכונה יהודית (חרדית כנראה) גדולה מאוד. כרגע יש צו מניעה להמשך תהליך האישור התכנוני. מחכים לרגע המתאים. אל דאגה, רגעים כאלה מגיעים תמיד.
תיאור מיקום
אבו דיס (מחסום הפשפש / לזרוס) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אבו דיס (מחסום הפשפש/לזרוס)
מחסום/שער לזרוס (מזרחית ל"פשפש" לשעבר)
בניית החומה באזור אבו דיס סגרה את כל הפרצות שאפשרו מעבר בין אל עזרייה ושכונות אבו דיס לראס אל-עמוד הנמצאת בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים.
מחסום לזרוס הוא פשפש בחומה הצמוד למנזר לזרוס. עד שנת 2011 הייתה בו דלת מעבר לצליינים לעזרייה ולילדי גן המנזר המגיעים מעזרייה. המעבר נבנה ונסגר מיידית. עוד אבסורד מר באזור - החומה נבנתה ממש בצמוד לחלונות שכונת בתים ירושלמים, שזכו בעתירתם בבית המשפט העליון נגד הוצאתם מעבר לחומת ההפרדה. הם זכו, ונענשו בחסימת חלונותיהם "מטעמי ביטחון"...
(מעודכן לינואר 2024)
Anat TuegDec-24-2025אבו דיס: באנו להגיד חג מולד שמח לכנסייה ליד מחסום הילדים
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanNov-30-2025קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
-
מחסום שיח' סעד (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום להולכי רגל בלבד על גבול מוניציפאלי ירושלים.
המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח' סאעד(המוצב על הגבול המוניציפלי של ירושלים מעבר לקו הירוק), ומפריד אותה משכונת האם ג'בל מוכבר. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה.
מעבר פלסטינים אסור, למעט לתושבי שכונת ג'בל מוכבר או תושבי שיח' סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד והעברת סחורות אסורה. ידועים מקרים רבים של משפחות חצויות בין שתי השכונות, שאינם יכולים להתגורר עם משפחתם.
תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג'בל מוכבר מורשים לעבור במחסום רק בדרכם לשיח' סעד אך לא בדרכם חזרה, שבה הם נדרשים לחזור לירושלים דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים המרוחקים.
החלק הדרומי של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים, המוביל מההתנחלויות לדרומיות של העיר, הולך ונסלל למרגלות המחסום, ומתוכנננת צומת גדולה בקרבתו, וגשר מעל לואדי חקלאי. בספטמבר 2019 הגישו התושבים התנגדויות בתיאום עם ארגון "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון).
(מעודכן לנובמבר 2019)
Yona EyalJan-7-2026ירושלים: ההתנחלות נוף ציון בתוך שכונת ג'בל מוכבר
-