זאוויה, כפר ת’לת’ אדמות כלואות ב”מרחב” התפר
זאוויה, 9:40
נפגשות בבית המועצה עם נ.ח.ש ראש הכפר וט. מתורגמן.
לכפר 12000 דונם כלואים במרחב התפר שבעליהם כ-50% מתושבי הכפר. הגשת הבקשות למתן האישורים לעיבוד האדמות. הבקשה נעשית בחלקה דרך רשות הכפר ובחלקה באופן פרטי, כך שמידע על מספר הפונים והנענים בחיוב או שלילה אינו עדכני. גם ראש הכפר מתלונן על חוסר יכולת להגיע לאדמותיו הנמצאות בכניסה לשערי תקווה. חלק מהפתרון לכך הוא תשלום לאלה שזכו לקבל היתרי מעבר לשער החקלאי. יש להם אדמות שבעבר הגישה הייתה אליהן דרך שער עזון עטמה שהיום מוחלף בשער מגן דן (1447). יש הרבה תלונות על ההפעלה של שער מגן דן, שעות פתיחה שלא מתקיימות, הדרך אליו משובשת מאוד ונדרשים הרבה אלפי דולרים לתיקונה. בקשנו מראש הכפר להמציא לנו רשימת מנועים הידועים לו עם כל הפרטים הנדרשים, עד היום לא הגיעה.
כפר תולת 11:00
אנחנו נפגשות עם א.ב בביתו היפה בכפר תולת. א.ב היה בעבר ראש הכפר תולת במשך כמה שנים, עיתונאי משכיל ואיש שעיסוקו למען הקהילה. היום כשהוא כבר בן 60 הוא מובטל. יש לנו קשר ארוך ומתמשך אתו וחשבנו לקבל ממנו כמה עצות כיצד לשפר את העשייה שלנו ולהפכה לאפקטיבית יותר. לתפיסתו נוכחות ופעילות בשטח רצויה תוך תיאום עם איש קשר בין הרשויות. הוא רואה בתיעוד כלי חשוב לפתרון בעיות. אחרי אמירות כלליות הוא עובר לפירוט מעשי של הרצוי.
שטח הכיסוי הנדרש הוא קלקיליה סלפית טול כרם ג’נין שכם ויריחו. האיסוף של המידע יעשה על ידי אנשי המקום תוך בחינה של אמינות המידע. התיעוד צריך להיות שיטתי מכוון ומאורגן כדי שאפשר יהיה לעשות בו שימוש אמיתי. א.ב רואה בעצמו כמי שמתאים ושיש לו את הניסיון להפעיל תוכנית שכזו, לעומת הרשויות שאין אצלן כוח אדם מוכשר ומאומן לכך.
כאשר אנחנו מנסות לרמוז שהתוכנית גדולה עלינו ולא זו הייתה הכוונה שלנו, הוא מתאכזב מעט, אבל נפרד מאיתנו בחום ובתקווה להמשך הקשר.
א-זאוויה (כפר)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
א-זאוויה עיירה פלסטינית בת 7,500 נפש , ששמה נגזר מהמילה זווית. ממוקמת 15 ק"מ מערבית לסלפית ו-24 ק"מ דרומית-מזרחית לקלקיליה. כ-3,500 איש מהעיירה חיים בחו"ל ואינם מורשים לבקר את משפחותיהם.
לאנשי א-זאוויה 10,000 דונם, בנוסף ל-5,000 דונם במרחב התפר, חלקם במובלעת לא נגישה, ליד ראש העין. הצבא מקים מחסומי פתע במנהרה שמתחת לכביש 5 וחוסם את היציאה העיקרית והכמעט יחידה מהכפר לרחבי הגדה. מחסום הפתע יוצר פקקים ארוכים בכביש המוביל צפונה דרך כפרים רבים אחרים לקלקיליה ולמחסום אייל וגורם לאיחורים למקומות העבודה.
לחלק מאדמותיהם החקלאיות הם לא יכולים להגיע, וכאשר הם פונים למת"ק בקלקיליה, באמצעות הקישור הפלסטיני בסלפית, בבקשה לקבל אישורים לטפל באדמותיהם, מקבלים רק שניים מכל משפחה, הזקנים. המאושרים שמקבלים אישורים לעבוד בישראל הם הנשואים בעלי משפחות הורים לילדים. אבל הצעירים אינם מקבלים אישורים ונאלצים לשבת בבית. אין עבודה גם לאקדמאים שמסיימים את לימודיהם באוניברסיטאות וחוזרים הביתה. העובדים בישראל עוברים דרך מחסום אייל. כדי להגיע בזמן לעבודה הם יוצאים בשעה 02:30 או 03:00 בבוקר מהבית. מכל הכפרים באזור נוסעים בשיירות ארוכות לכיוון מחסום אייל.
ב-2018 נפגש צוות מחסום ווטש עם עומר ההממונה על הארכיאולוגיה בנפת סלפית. הוא רצה להראות לנו אתר עתיקות מהתקופה הרומית, שטרם נערכו בו חפירות. לפלסטינים אסור לגעת בו משום שהוא בשטח C. עצי זית עתיקים בני מאות שנים נטועים במקום. הם נאבקים משפטית בדרישה חדשה להפקעה של מעל אלפיים דונם.
-
כפר ת'לת'
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כפר ת'ולת (בערבית: كفر ثلث) הוא כפר פלסטיני במערב השומרון, בנפת קלקיליה לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב כבר מתקופת הברונזה הקדומה. בעיירה נמצאו ממצאים המתוארכים לתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. הכפר נמצא על כביש 446, מדרום לעיירה עזון וצפונית לנחל קנה. אוכלוסיית כפר ת'ולת מונה 5,606 תושבים (2017).
לאחר הסכם אוסלו, חלקו הדרומי הבנוי של הכפר סווג כשטח B , שהוא כ11% משטח הכפר, אך כמעט כל השטח החקלאי סווג כשטח C.
ישראל החרימה 367 דונם מאדמת כפר ת'ולת, ומכפר ערב אל חולה השכן, לצורך בניית קרני שומרון, גינות שומרון, מעלה שומרון ועמנואל, וגם להקמת הגדר (שפיצלה את הכפר), ומנעה מתושבי הכפרים להגיע לאדמותיהם הקרובות להתנחלויות.
השלטונות הכריזו על האזור כשמורת טבע וכך יכלו למנוע גישה או כל עיבוד אדמה שישנה את אופי המקום.הצבא והמתנחלים ממשיכים להציק לפלחים הפלסטינים, המבקרים באדמותיהם, מתקיפים את צאנם הורסים את העצים וכל גידול אחר, עוקרים עצים ולא מונעים את זיהום מקורות מים במי ביוב, כדי לגרום לפלסטינים לנטוש את המקום.
מידע נוסף: http://vprofile.arij.org/qalqiliya/pdfs/vprofile/kufrthulth_vp_en.pdf
-