צומת זעתרה 11.30
פנינו לכיוון חווארה כדי להיפגש עם פלסטיני שמגיש תביעה משפטית להסרת מניעה בטחונית באמצעות סילביה. ליד הבודקות של החיילים עוצר אותנו שוטר אזרחי באמצע הכביש ומבקש רשיונות. כשהראינו לו הרשה לנו להמשיך. עצרנו בצד כדי לראות אם הוא עושה זאת גם לאחרים (אנחנו היינו בלי דגלים). ראינו שמישהו היפנה את כל התנועה, כולל הפלסטינית, לכיוון שכם לנתיב הימני ביותר, כלומר ללא כל בדיקת חיילים. השוטר שלנו עצר עוד נהגים עם לוחיות צהובות. ראינו יותר מנהג אחד מתווכח איתו. פשוט איך יכול להיות שבשטח הכבוש יעצרו נהג ישראלי לביקורת?!!!

חייל אחד עמד ליד אחת הבודקאות ואיפשר לתנועה הפלסטינית לעבור ללא עיכוב.

כשחזרנו מחווארה כעבור זמן קצר היו 5 רכבים בתור מכיוון חווארה, אך הם עברו בקצב סביר (מה זה סביר?). השוטר נראה מתווכח עם נהג, אולי כותב לו דו"ח.

מעלה אפרים – 12.05 – ריק.

השדות של אייל לוי סביב בית האריזה בין שער אפרים למכורה, הולכים ומתרבים. הירוק בוהק בעיניים מול הצהוב של שטחי הפלסטינים שמסביב, שמתחילים לקמול. מצד אחד זו יוזמה להפריח את השממה, אבל על חשבון מי? המים –  שהתושבים המקומיים מנועים מלקבל; העבודה –  של התושבים המקומיים בשכר של 50 ש"ח ליום עבודה ללא שום זכויות סוציאליות (כפי שדיווחו סנאית, נור וקרין).
מול בית האריזה מצאנו ערימה גדולה של ירקות זרוקים. אילו הבדואים היו יודעים היו כבר מתנפלים עליה ולוקחים הכל.
גם ההתנחלות מכורה מרחיבה את השטחים המעובדים .

מחסום חמרה – 12.30-13.00
2 רכבים מכיוון מזרח מחכים, למרות שאין שום רכב בבדיקה. כעבור 3 דקות מזמינים אחד מהם לעבור והוא ממילא עובר ללא בדיקה (נכנס לשטח A). הדבר חוזר על עצמו כמה פעמים: החיילים מעכבים רכבים בין בדיקה לבדיקה למשך כמה דקות.
 הרכבים לכיוון מערב (מהבקעה לגדה) עוברים ללא בדיקה.

עובר טרקטור עם עוקב מים לכיוון מערב ועליו תלויים כמה ילדים, שסיימו את לימודיהם בביה"ס בפורשת בית דג'אן וגרים במאהלים שממערב למחסום. שאר הילדים, שלא היה להם מזל, עושים את כל הדרך הזאת ברגל, גם בחום הקיץ הנורא, מרחק של מספר ק"מ.

סוללת העפר משמאל לכביש הוגבהה בזמן האחרון, כדי לא לאפשר לרכבים וטרקטורים לעבור מערבה מכביש 578 – כביש אלון (מלבד בשעות המוגבלות של שער גוכיה, אם פותחים אותו בכלל).

4 איילות מקפצות בשטח שמימיננו.

השדות והחממות של התנחלות רועי ,הירוקים כל כך, הולכים ומתרחבים. הם מקבלים מכסות מים נדיבות במחירים נמוכים, אותם המים שנגזלים מתושבי האזור, ברובם בדואים, שבנימוקים ביורוקרטים אין להם מכסות מים בכלל.

התנחלות משכיות מתרחבת לכיוון דרום.

מחסום תיאסיר – 13.30-14.30
תנועה דלילה משני הכיוונים.
2 עיתונאים אמריקאים שעובדים באל ג'זירה בירדן חוזרים מטובאס. הם מתרשמים מהאווירה הנינוחה בשטחים שבניהול הרשות הפלסטינית , לעומת המתח, המחסומים וההגבלות בשטח C,בניהול ישיר של הצבא הישראלי.

13.50- כבר 5 דקות מחכות 2 מכוניות, למרות שהמחסום ריק. רק אז יורדים 2 חיילים מהבודקה שעל הגבעה ומתחילים לבדוק. כעבור 7 דקות מתפנים לבדוק את המכוניות המחכות מכיוון מערב.

נהג מונית  מודה לנו שאנחנו פה. כשאנחנו נמצאות מחכים פחות במחסום.

14.05- חוסמים את המחסום משני הכיוונים בקוביות פלסטיק, כיוון שמתקנים את המוט החוסם. פועל אחד עובד ליד אחד המוטות. אנחנו ניגשות לברר. בינתיים מתאסף תור של 7 מכוניות מהצד שלנו.
כעבור 5 דקות מזיזים את קוביות הפלסטיק ומתחילים להעביר מכוניות (יש לנו רושם שבגללנו, ממילא הפועל ממשיך לעבוד גם כשהמכוניות עוברות).

מיניבוס לכיוון שטח A נבדק במשך 5 דקות. שני בחורים מוּצאים ואחר כך חוזרים והמיניבוס נוסע. בינתיים בצד השני מתאספות 4 מכוניות, כי כל פעם בודקים רכבים רק מכיוון אחד. לידנו יושבים שני חיילים ללא מעש, כי לא בודקים הולכי רגל.

14.20- עכשיו סוגרים את המעבר מכיוון מערב (הפועל עבר מקום) ושם מחכות מכוניות משעה 14.05.

14.25- סופסוף ירד למישהו האסימון ומתחילים להעביר את המכוניות ממערב בנתיב השני, שהיה ריק כל הזמן. גם הולכי רגל עוברים.

14.30- אנחנו עוזבות. רק מכונית אחת במחסום.

באוהל של קדרי (בצומת של כביש 578 והכביש לתיאסיר, מתחת להתנחלות משכיות). 
קדרי מתלונן כי מונעים מהם להשתמש במים של המעיין העובר ליד המאהל שלהם. בחודשים האחרונים מתנכלים המתנחלים ממשכיות לבדואים שלרגלי הרכס, בין השאר על ידי גירוש העדרים שלהם מהמעין. כשפנו לעזרה למינהל האזרחי  ביקשו מהם אישור לשימוש במי המעיין. בתרבות הבדואית המעיינות ניתנו מאלוהים לכל אחד. כך זוכים אלה שהתחברו בזמן, כלומר לפני 1967, למימי מעיינות עין שיבלי במכסות מים בחינם. אלוהים לא מחלק אישורים למים.
אחיו של קדרי, שאחראי הביטחון של משכיות ,רמי, הרג בזדון ובצורה אכזרית את סוסו לפני כ-3 שבועות, פוחד להתלונן עליו במשטרה.

שער גוכיה- 15.00
טרקטור מחכה מכיוון מערב. אף אחד לא בא לפתוח. אנו מצלצלות לחמ"ל המת"ק. אומרים שצריך לפתוח רק ב-15.30. אנחנו מתווכחות (כי זה לא נכון), מבטיחים לטפל.

15.15- מגיע ג'יפ צבאי. בינתיים הגיע עוד טרקטור. בודקים תעודות (תמיד. איך אפשר בלי). מעבירים. אנחנו מחכות (השער צריך להיות פתוח עד 15.30) אז גם החיילים מחכים.

מחסום חמרה- 15.45
טנדר משטרה בתוך חצר המחסום. גבר ניגש אלינו ודוחק בנו למהר ולברר. עצרו בחור צעיר ממשפחתם, שהגיע יחד איתם, ואזקו אותו. השוטר בטנדר מראה לנו נרתיק של סכין ובתוכו, כנראה, הסכין. זו סכין באורך של כ-15 ס"מ, שמשתמשים בה אצלנו לפיקניקים או לקמפינג, בתוך נרתיק עור חדש לגמרי. זה מה שמצאו אצל העצור. יובילו אותו למחנה הצבאי במעלה אפרים ומשם, אולי אחרי תחקור, למשטרת אריאל. את זה מסרנו לקרובי המשפחה. הם אמרו שהוא שוטר במשטרה הפלסטינית.

ניגשנו לראות את המחנה הצבאי הצמוד להתנחלות מעלה אפרים.יש שם גם בי"ס שדה. כולם דתיים.

מחסום מעלה אפריים-16.05 – יש חיילים . אין מכוניות.

צומת זעתרה- 16.35 – ג'יפ המשטרה עדיין חונה ברחבה (ממנו בא השוטר שבדק אותנו).
10 מכוניות מכיוון חווארה מחכות לבדיקת החיילים.

על רכס אריאל אנחנו רואות בניית שכונה חדשה מכיוון מזרח.