11.15- מחסום זעתרה/ צומת תפוח – לא מאויש אך שני חיילים עומדים בטרמפיאדה שמדרום לצומת ועוצרים מכוניות. בתוך מגרש החניה החסום מכונית פלסטינית ושלושה  צעירים עומדים לידה. ממול מכונית פלסטינית נוספת נבדקת.

11.30 – מחסום מעלה אפרים – לא מאויש.

מַקחול – החיים נמשכים. האוהלים בנויים והכבשים אצות רצות אל אבוסי האוכל. בלילות קר מאוד ("קר כמוות" אומרות לי כמה נשים) – אשמח לקבל שמיכות מיותרות עבורם. חלק מהגברים חורשים וזורעים חיטה באזור אל חדידיה.

ידידנו ק' בצומת כביש אלון וכביש חמאם אל מליח, מתאר כיצד ביום בו פרצה הסופה הגדולה הרס הצבא המוסרי בעולם את בית אחיו, למטה בוואדי, וכל חפציו עלי אדמות – מזרונים, שמיכות וכלי בית נשטפו ונעלמו בזרם בוואדי. למחרת הביא להם הצלב האדום אוהל חדש.

14.30 מחסום תיאסיר – היום המעבר מהיר, אין עיכובים. אתמול היה עיכוב של שעה וחצי אחר הצהריים. מכונית פועלים עוכבה בצד, נוסעיה הורדו ממנה והחיילים אילצו אותם להרים ידיים ולהוריד חולצות, ובדקו כל אחד מהם.

מחסום חמרה – המעבר מהיר. הכלב עדיין מסתובב במחסום. כשראה אותנו התקרב אלינו והתחכך ברגלינו בשמחה, אך מכיוון שהוא כלב כנעני ונראה מאיים, בתחילה חששתי מפניו, ואני בטוחה שפלסטינים, שדתם המוסלמית רואה בכלב חיה טמאה, אינם משתגעים משמחה כאשר הוא נצמד אליהם. ואולי גם הוא פחות חברותי אליהם (כפי שדווחנו בשבוע שעבר).

כשהגענו חיכתה משאית עם בלוני גז. האיש מג'יפתליק ומעביר בלונים מהגדה לבקעה כל יום. כבר שעה וחצי הוא ממתין. אחד החיילים הסביר שהבלונים בסדר, אבל ביניהם יש שני בלונים גדולים וישראליים. חזרנו למשאית ובדקנו את שני הבלונים הגדולים ולא הבנו מה ישראלי בהם. אף מילה בעברית לא היתה כתובה עליהם! החייל הסביר שהם מחכים למשטרה. כעבור עוד רבע שעה ניגש אל המשאית אותו חייל ואמר לנהגה שמכיוון שהוא מחכה כבר זמן רב, אם בעוד 10-15 דק' לא תגיע המשטרה – הוא ישוחרר.

בדיוק 15 דקות מאוחר יותר הגיעה המשטרה. מכיוון שהחל להחשיך ונהגי המסור מתקשה לראות בלילה, נאלצנו לעזוב. בטלפון סיפר הנהג שאולץ לשלם קנס של 750 ש"ח. "ככה זה," הוא אמר בנימת השלמה קורעת לב.

16.15 – מעלה אפרים – לא מאויש.

16.40 – צומת זעתרה – המחסום עדיין לא מאויש אך בטרמפיאדה מדרום לצומת שני חיילים.