חקלאי בכל מקום מעבד את אדמתו בשעות המתאימות לו ולעבודתו. כאן, חקלאים פלסטינים שאדמותיהם נכלאו מעבר לגדר, מעבדים את אדמותיהם על פי לוח הזמנים של הצבא.

5:40 – מחסום אבו-סאלמן (ג’לוד) 1419 (בעבר היה סגור לחקלאים. כעת הוא פעיל במקום מחסום בית-אמין (אבו-סלמן) 1447  שאמור להפתח  ב 8:00) מחסום זה נפתח למעבר למשך 15 דקות. קבוצה של חקלאים מחכה למעבר. חלק מהחקלאים הממתינים מדברים עברית שוטפת. מנסים להתבטא במתינות ובאיפוק. אבל תחושת העלבון והכאב מורגשת היטב.

מספרים על הקושי להתאים עבודה חקלאית עם לוח הזמנים שהצבא מכתיב. כבר שנים רבות ולא מתרגלים. אי אפשר להקדים, אי אפשר לאחר. אומרים: אם החיילים מאחרים – אין מה לעשות, מחכים. אם אנחנו מאחרים דקה – לא נותנים לעבור.  אין אלו תנאים סבירים לעיבוד אדמה. מוותרים על חלק מהגידולים, אבל נאחזים במה שיכולים. אדם אחד, א. סיפר שהוא בעלים של שטח באורנית עצמה. לפני זמן לא רב, נכנס אדם זר, ישראלי, לשטח שלו עם טרקטור וחרש את האדמה. לשמחתו, פניה שלו אל הרשות הפלסטינית שתטפל בפלישה, נענתה והשטח חזר לרשותו.

החקלאים באים לשער מהכפרים בסביבה: לדוגמא, תושב עזון עתמה, צריך להגיע לשער אבו-סאלמן 1419המרוחק (מול הישוב נירית) כדי להגיע לאדמותיו שנמצאים בכיוןן ההפוך, בין אורנית לכפר קאסם. במקום 10 דקות במצב רגיל – להגיע לחלקה שלו לוקח כשעה, והזמנים מוכתבים על ידי הצבא.
אין מצב לשכוח את הטלפון בבית  ולחזור לקחת אותו…

6:00 –  מחסום חבלה 1393. נפתח 3 פעמים ביום למשך שעה בכל פעם. אנשים רבים מחכים. הממתנים אומרים שבגלל הרמאדאן היום יש פחות ממחצית ממספר העוברים במחסום בדרך כלל.

גם כאן, החקלאים הממתינים למעבר שקטים, ומאופקים. החיילים מבצעים את הבדיקה באיטיות רבה.

החקלאים אומרים שלפעמים משרתים במחסום חיילים שבודקים בזריזות רבה יותר. אבל בד”כ המעבר איטי. הם ממתינים כ 45 דקות עד שניתן לעבור. מי שדיברנו איתם סיפרו שיש להם חלקות אדמה מצידו השני של המחסום.