חבלה
06:55 – השער שאמור להיפתח בשעה 06:45 עדין סגור. 2 אוטובוסים עמוסים ילדים ממתינים לכניסה לכפר, כחמישים פלשתינים עומדים מאחורי הגדר הפנימית כדי לצאת.
החיילים העומדים ליד השערים הסגורים מסבירים לנו שהכל בגלל הפלשתינים: בשערים הקודמים שאותם פתחו לפני כן, עשו הפלשתינים בעיות: חלקם באו לשערים הלא נכונים וחלקם היו עם האישורים הלא נכונים. אחרים רבו והתקוטטו ועכבו את פתיחת השערים שם. לכן הגיעו החיילים לחבלה באחור והבודקות מהמשטרה הצבאית עוד לא הגיעו.
07:07 – מגיעות השוטרות הצבאיות. השער החיצוני הראשון נפתח.
07:15 – האוטובוס הראשון מתקדם וזאת לאחר שנהגו כבר יצא אל עמדת הבדיקה וחזר ממנה. שני חיילים נכנסים לאוטובוס, עוברים עד סופו ויוצאים. בחוץ הם בודקים גם את תא המטען.
07:25 –  האוטובוס השני זז ועובר אותו טיפול ואנו שואלות מה אכפת לצה"ל מה נכנס לתוך השטח הפלשתיני של חבלה?חמישיה ראשונה של תושבים נבדקת, חמישיה שניה מחכה ויש כבר מריבות בקהל.
מעבר אליהו  (109 החקלאי)
07:35 – שני פלשתינים ממתינים שם.
ג'יוס צפון
07:45 –  השער ריק, כולם עברו יפה לפי דיווחיו של ג'והן האקומן מארה"ב. אפשר היה קצת לשוחח איתו ולשמוע ממנו את חוויותיו משלושת החדשים האחרונים. הוא ציין את היות החיילים בדרך כלל מנומסים מה עוד שהפעם פגשנו שני מילואימניקים שלאחד מהם היה זקן שיקספירי שלא ניתן להתעלם ממנו. לדבריו של ג'והן מספר ההיתרים ליציאה לעבוד בשטחים החקלאים ירד מ-400 לפני שנה  ל-300. הוא הזכיר את אבו אסאם שהוא אישיות ציבורית חשובה בכפר וה"תסריך" שלו בוטל לאחר שנים. נאמר להם שהוא הפך לסיכון בטחוני.לפני סגירת השער חזר מהשטח פאיז אבו נעיל עם דלי זיתים שחורים ומספר על מאות עצי זית שלו שנכרתו בגלל סלילת כביש הבטחון.
08:15 – החיילים סוגרים את השער אך מבטיחים שאם יגיע מאחר כלשהוא יפתחו לו. אלא שהם ממשיכים עם רכבם אל השער הדרומי וגם אנחנו בהדרכת ג'והן ובדרכי עפר.
ג'יוס דרום
08:30 – חוצים שוב את הכפר לכיוון דרום ועולים על נתיב שהיה אמור לשמש גדר בטחון ולכן כרתו שם שוב עצי זית רבים. גדר הבטחון הוזזה אחר כך וג'והן הראה לנו את הסוכה שבעל השטח הקים בתוך מטע חדש של עצי זית שהוא מטפח עתה באהבה ומסירות.החיילים מהשער הצפוני הגיעו אתנו. עברו שם פלשתיני מבוגר וחמורו. אז מגיעה סטלה האקומנית שהייתה אמורה להיות בשער זה ומספרת שאמו של הפלשתיני שזה עתה ראינו, גוססת בביתה וסטלה הוזמנה על ידי שכנים ובני משפחה לבקר את החולה. האקומנים הפכו לחלק מהכפר. 
פלאמיה
09:05 – מוסטפה חוזר מהשער עם דלי מלא זיתים. טרקטור חוזר גורר עגלה עמוסה גויאבות יפהפיות.אנו מבחינות בשטחים גדולים של זעתר אך לא היה כבר את מי לשאול מה עושים בכל כך הרבה.
סבסטיה
10:10 – אחרי נסיעה דרך כפר צור ובית ליד עלינו על הכביש לדיר שארף ומשם צפונה לכיוון שבי שומרון, חיפשנו את המחסום שליד סבסטיה. ראינו שתי קוביות בטון לצד הכביש אך הדרך פתוחה. רק ליד שער המחנה הצבאי עמדו חיילים ולא ראינו אותם עוצרים מישהו.
ענבתא
10:25 – נכנסנו, עשינו סיבוב בתוך המחסום ויצאנו. לא ראינו אף חייל גם לא במגדל.
10:40 – מעבר תאנים
אין תורים של יוצאים.
מה שכן ראינו בשטח ישראל:
ראינו האמר צבאי עומד בצד ימין של הכביש ופניו מזרחה, מטרים ספורים לפני הצומת של כביש 444 מול טייבה. מולו עמדה מכונית אזרחית עם מספר ישראלי ולידה  ארבעה או חמישה כפריים ערבים והחיילים בודקים את תעודות הזהות שלהם. ניסינו להבין מה פרוש הדבר ועשינו סיבוב בצומת וחזרנו. ההאמר נעלם, המכונית האזרחית נשארה והכפריים טפסו על מדרון הגבעה עם מקלות למסיקת זיתים.ייתכן שבתוך שטח ישראל יעצור הצבא מכונית ישראלית כי אולי הם נראו להם שב"חים? זה לא תפקיד המשטרה?