בחבלה הרסו את הסככה של הירקן וכל הירקות והציוד פוזרו.

ילדי ערב ראמדין יכלו להגיע לבית הספר ללא בעיות למרות ההרס.

בעזון עתמה מנסים לסלק אותנו אל מאחורי קו דמיוני בסככה שלפני הכניסה לכביש המוביל למחסום. לאחר ויכוח על זכותנו לעמוד היכן שעמדנו הדבר עבר לדיון על השטחים הכבושים והחיילים שצריכים להיות שם במקום בבחינות באוניברסיטה (באריאל).

06:05 מחסום עזון עתמה

אנשים רבים בתור (כ- 100 איש). בחוץ נמצאים יחסית מעט אנשים שכבר עברו את המחסום.

המעבר די מהיר אך מתנהל תוך רעש וויכוחים בין האנשים שעומדים בתור לפני המחסום. כאשר עוברים דרך מגנומטר, אין מקום לשים דברים (כמו כסף או טלפון) בצד בצורה מסודרת, אז שמים הכל על הבטון המפריד לפני המגנומטר שרוחבו כ- 15 ס"מ. אחרי שעוברים במגנומטר, חוזרים שוב דרכו כדי לקחת את הדברים ואז חוזרים חזרה כדי לצאת מאזור המחסום.

האזור שלפני הקרוסלה של המחסום אינו תחום כך שאם יש הרבה אנשים נוצרת שם התקהלות לא מסודרת, אנשים נדחפים ויש ויכוחים ורוגז. מזכיר את ההמתנה לאוטובוס שמאחר, ואנשים כבר מחכים זמן רב עייפים ומעוצבנים.

שוחחנו עם אחד החיילים במחסום שאמר שהשטח הזה בריבונות ישראלית. מפליא כמה המושג של הכיבוש אינו ברור לאדם מן הישוב .

06:50 מחסום חבלה

אנשי צבא עוצרים אותנו ואחרים בכניסה לדרך המובילה למחסום, אנשי  צבא רבים במקום ולא נותנים לעבור עד למחסום. אבל לאחר שיחה הרשו לנו לעבור ברגל.

07:10 המחסום נראה  כמתפקד כרגיל, כבר אין מחכים בתור. אנשים מעטים עוברים ברגל.

חזרנו לחיילים לוודא שלמרות "הסגר" על כביש, יתנו לאוטובוסים המסיעים ילדים לעבור לבית הספר. ואכן אחרי שהסברנו למפקד (מילואימניק שאמר שעד שהוא לא מקבל פקודה לא להעביר הוא מעביר) הכל עבר בשקט – ב- 07:30 אוטובוסי הילדים עברו את מחסום.

כל המהומה היתה מכיון שלפי ההסברים ששמענו מהמקומיים, ב- 6 בבוקר הגיעו פקחים עם אבטחה של הצבא וטרקטור והרסו את דוכן הירקן שהתמקם מחוץ לאחת המשתלות שהן הרי באזור קו התפר. הלב נשבר לראות את הציוד ההרוס וחלק מהירקות מתגלגלים בבוץ. לדברי אנשי המקום, בעל הדוכן לא קיבל צו פינוי לפני ההריסה ולא היה נוכח כאשר הדבר בוצע.

דיברנו עם מפקד האבטחה – קצין מילואים, אדם נעים הליכות, חקלאי בעיסוקו האזרחי. הוא פשוט מאמין שעושה את מה שהמדינה אומרת לו – שומר על החוק. ועל זה חנה ארנדט היתה אומרת "הבנליות של הרוע".

08.00 מחסום אליהו – שקט, מעט מכוניות בבדיקה, אין אנשים בתור להולכי הרגל.