עצוב לראות כל כך הרבה טירטורים ועיכובים וקשיים שלא מאפשרים לאנשים לחיות כאשר כל מה שהם רוצים זה להתפרנס. איחורים בפתיחת שערים. התנהלות פוגענית בשפע. ילדי בית הספר עוברים בדרך חזרה מבית הספר לכפרם באזור קו התפר.

שער עזון עתמה – אורנית מס. 4

הזולה ליד השער

שעות פתיחה – בבוקר 7.45-8.10 צהרים 12.30-12.45 ערב 17.30-17.45

12.00– השער סגור אין אדם בשטח פרט לפועלים על כביש המערכת. ליד השער כבר יש ספה למנוחה כאשר מחכים. זה די מפליא שבכל מקום שצריך מיד יש פתרונות מאולתרים לצורך – ספה, מישהו שמוכר משהו לעוברים ושבים, מעניין אם בבוקר מגיעים לכאן ילדי הקפה משער עזון עתמה המבוטל. לאחר מספר דקות מגיעים סוס ורוכבו, טרקטור עם נגרר ועליו ירקות מהשדה ופועלים ופועלות ומכונית ונוסעים. כולם מגיעים מצפון לשער. הם גרים בעיזבת סלמן (צפונה לעזון עתמה) וכדי להגיע לשדות עליהם לנסוע מרחק מספר ק"מ לעזון עתמה, לעבור בשער ואז כ 5 ק"מ לחזור לשדותיהם שנמצאים קרוב לשער נוסף הקיים בגדר 1447 שאינו נפתח. למה – ככה.

קשה להם ומרגיז אותם שאין הם יכולים להגיע ישירות לשדותיהם כאשר אחד הדוברים, מבוגר, יש לו בכפר רק את ביתו וכל אדמתו, מה שנשאר ממנה אחרי שהורידו בשביל אורנית ובשביל הגדר, נמצאת מעבר לגדר. "איך אפשר לחיות ככה" אמר הדובר. ב 12.40 (!) מגיע ג'יפ ולאחריו ג'יפ נוסף ב 12.45 השער נפתח ב 12.47. מעברו השני כבר מחכה קבוצה של אנשים ומכוניות ולאט לאט האנשים עוברים. עוברת מכונית ובעלה בוויכוח עם החיילים, כנראה על שני ילדים שבאו עמו, נראה שאינם מורשים  לעבור ולבסוף בעל המכונית מסתובב ברוגז רב וחוזר עם הילדים שצפו במתרחש בעצב. גם חמור עם עגלה שהגיעו למחסום הושארו בפלסטין לעומת זאת מגיע מכוון אורנית ילדון, אולי בן 12 עם עגלה וחמור והעגלה עמוסה בבקבוקי פלסטיק גדולים ריקים. נבדק על ידי החילים והם מחליטים ,לאחר דיון, לאפשר לו לעבור. איזה מזל, בחבלה בהמשך ראינו תמונות שונות. השער נסגר ב 13.00.

Figure1 לא נותנים לעבור

13.20 מחסום חבלה שער 1392–  השער עומד להיפתח.

שעות פתיחה עד להודעה חדשה  6.30-7.30,  13.15 – 14.15,  15.55-16.55 ראו הודעה על השער לגבי שעות הפתיחה – פאר היצירה והאלתור.

Figure שלט שעות הפתיחה2

נפתח באיחור קל, בכניסה לחבלה מאזור המשתלות 5 עגלות עמוסות ב"אלטה זאכן", כסאות פלסטיק שבורים, מזרונים ישנים ובגדים משומשים. החיילים לא מאפשרים להם לעבור. ויכוחים רבים עם המ"צ  א. שכולם מתלוננים עליו שהוא מקשה על המעבר. הכריח בעל עגלה אחת להוציא את כל הבגדים הישנים שהיו בשק ולפרוס על הקרקע ולמרות זאת לא אפשר לו לעבור עם "סחורתו". הוויכוח עם בעלי העגלות עולה לטונים גבוהים וחיילת צורחת עליהם " אל תעצבן אותי, לך אחורה, עצור, תעוף מפה וצא מכאן" זאת כאשר הפלסטינים מנסים לעמוד על שלהם ולעבור. לדבריהם רק מוצרי חשמל אסור להעביר. לבסוף נכנעו בעלי העגלות, חזרו על עקבותיהם, השכינו היכן שהוא את "מרכולתם" וחזרו עם עגלות ריקות ואז הורשו לעבור. שוב התלוננו על המ"צ ואמרו שכשהוא לא שם החיילים יותר אנושיים ומאפשרים להעביר דברים.

Figure3 אלטה זאכן

עגלה אחת עם שבולת שועל קצורה הורשתה לעבור עם "מרכולתה" לאחר שנבדקה ביסודיות על ידי א. . אפשר כבר לחשוב מה הם מעבירים שם. אצלו שום דבר לא עובר פרט לשתילים ועשבים. מזל שאיפשר לעדר הכבשים/עיזים לעבור. נאמר לנו שיש להם תסריך.

אדם אחד מגיע עם ילדה כבת 10 חמודה, נעלמו בשטח הפרדס וחזרו לאחר כ 20 דקות עם ארגז לימונים שהאב נשא ואילו הילדה חזרה עם מספר פרחים בידה. לפחות הספיקו לבצע את משימתם לפני שהשער נסגר.

1.45 אוטובוס ילדי בית הספר חוזר מחבלה לערב רמאדין.