חברון
קלנדיה וא-רם, 8.12.04 אחה”צ.צופות: איבון מ., לאורה ש., ליאת ש. (סטודנטית לצילום), מדווחת: תמי ב.המחסום שוב הוכיח היום שכל יום בו אומלל בדרכו שלו והזכיר כי דבר בו אינו מובן מאליו וכי לפני שממהרים להרחיב את תחומי הפעילות של הארגון (הארגון עצמו, לא נשותיו) מוטב להוסיף עוד משמרת יומית ועוד אחת ועוד אחת.היום נחשפו באופן ברור במיוחד פניו השרירותיים והכאוטיים של הכיבוש בשני מקרים שנמשכו לכל אורך המשמרת שלנו. האחד היה בחור צעיר, פ’, סטודנט לסיעוד מרמאללה שביקש לעבור לבית הוריו בחברון. הוא נבחר לבדיקה המדגמית של ה”מריחן”, גלאי שרידי חומרי הנפץ. תיארנו כבר את הפרוצדורה הפתטית הזו: בוחרים אדם מהתור, צעיר בדרך כלל, ומובילים אותו הצדה. חייל או חיילת עטויי כפפה לבנה מחליקים בעדינות מלטפת את ידם על ידו ואז פורשים הצדה עם הכפפה ובודקים אותה בעזרת מכשיר. לא פעם ולא פעמיים ראינו את החיילים נאבקים בתוצאות הנחרצות של הבדיקה ומלטפים שוב ושוב, עד שהכסיה הלבנה מתרצה ואומרת לא רוצה או עד שנמאס ואפשר לשחרר את הנידון. לא כך הפעם: המכשיר הראה שהבחור “לא נקי”, והוא התבקש לעמוד בצד ולהמתין. איזה עניין מוזר! חיילים שידיהם מזוהמות בשרידי חומרי נפץ מורים לבחור שאולי, אולי, נגע בהם לעמוד ולא לזוז. עם התיק שלו, לא כבול באזיקים, אפילו לא תחת השגחתם הצמודה. שש שעות עמד הבחור וחיכה, רועד מקור, כך חשבנו, והתברר שבעיקר מפחד. איש לא דיבר אתו במשך יותר משלוש שעות, עד שהגענו. אז החל מצעד נטילת האחריות המופרכת וההתנערות ממנה: מפקד המחסום, שלא ידע בעצם מה עומד להיות, נעלם מהתמונה כאשר הופיע אחד שהציג עצמו ברוב חשיבות כסמ”פ של יחידת המשטרה הצבאית והצהיר שהבחור עוכב לפי הוראה שלו ואחר-כך שהוא ישוחרר ואחר-כך שהוא לא לפי הוראה מגבוה… חייל משמר הגבול שהופיע פתאום זימן את הבחור והודיע לו חגיגית בעזרת מתורגמן שנבחר מהקהל שהוא ישוחרר עוד רגע אבל יזומן למשטרה למחרת ומסר את התעודה שלו לחיילת, שלא אמרה לו מילה אבל אחרים מסרו שהוא לא זז משם עד שתגיע המשטרה…כולם יחד, איש איש וגירסתו האסרטיבית: זה שדיבר עם המ”פ ועכשיו זה באחריות שלו וזה שדיבר עם המג”ד ועכשיו זה באחריות שלו, וזה שדיבר עם השב”כ שתכף באים וזה שהודיע שהמשטרה בדרך וזה מהמת”ק שבהחלט גילה עניין… עד שהסמ”פ, שהתבקש להסביר מי אחראי על הבחור ולמה לא זימנו את השב”כ או המשטרה או מי שרק רצו חמש וחצי שעות קודם לכן הודה שאין לו מושג מה קורה פה, ופנייה שקטה שלנו לחיילת שעמדה שם, מלווה בהבטחה מאביו של הבחור שהוא יגיע למחרת לאן שרק יגידו לו להגיע, הובילה בסופו של דבר לשחרורו. שש שעות, בחור רועד מקור ומפחד ושורה של חיילים סתומים. המקרה השני: שני גברים ניצודו על הכביש המוביל לג’בע בידי חיילי ג’יפ. החיילים החרימואת תעודות הזהות של הגברים – מעשה אסור בתכלית האיסור – והודיעו להם להגיע למחסום לקחת אותן. הגברים הגיעו אמנם למחסום, אבל איש שם לא ידע על מה הם מדברים. אחרים שהגיעו פחות או יותר יחד אתם קיבלו את תעודותיהם ושוחררו, הם לא. לחץ על מפקד המחסום שכנע אותו לנסות ולברר. התעודות שלהם, הוא הודיע אחרי שעה וחצי בערך, נמצאו: חיילי הג’יפ ימסרו אותן לחיילי ההאמר שיביאו אותן למחסום. אבל חיילי ההאמר לא הגיעו. חלפו עוד שעתיים, כולל טלפונים עקרים לחטיבה, וההאמר לא הגיע. בשש וחצי בערך הופיע עורך דין מקלנדיה עם אחיו של אחד הגברים, וביקש להתיר להם לבוא אתו ולחזור מאוחר יותר למחסום לקחת את התעודות. נענו לו. בשלב זה נכנס לתמונה גבר נוסף, שהתייצב זה היום השני לקראת שבע בערב, כמו שהורו לו, כדי לקבל את מפתחות מכוניתו שהוחרמו מצפון למחסום – שוב, מעשה אסור בתכלית האיסור. המפתחות, שלא נמצאו ערב קודם לכן, לא נמצאו גם הפעם. הוא עמד שם, פונה מדי פעם לחייל או חיילת חולפים ונענה במלמול מתנער, עד שהבין שאין עם מי לדבר והבנו גם אנחנו אתו, ובהמלצת המוקד להגנת הפרט הוא יפנה למת”ק, ששם הרי יש המון מי שאפשר לדבר אתם.בדרך למונית ראינו אמבולנס מהבהב וג’יפים של צבא ומשטרה סביבו. ניגשנו. ג’יפ של הצבא, מתברר, דרס גבר עובר אורח שנפגע ברגלו. האיש, חולה לב, שכב בתוך האמבולנס, ועכשיו התנהלה איזו התדיינות על הפרטים. אחיו, שהיה לידו, מיהר להצהיר באוזננו שוב ושוב שזו הייתה פשוט תאונה, משהו שקורה ואין מה לעשות. לא היטלנו ספק לרגע. רק נזכרנו בטרקטורון שהוביל משך כל הערב בכף שלו ערימות זפת אל המחסום, חוצה את המעבר בין עשרות בני אדם, מבלי לעצור, מבלי להאט, מבלי לצפור, סומך עליהם בלב שלם.
חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
לפי הסכמי וואי פלנטיישן (1997) העיר חברון חולקה לשני אזורים: אזור H1 בשליטת הרשות הפלסטינית, אזור H2 בשליטת מדינת ישראל.
בשטח H2, מתגוררים 60,000 פלסטינים, וכ-800 יהודים (בשכונות אברהם אבינו ותל רומיידה, בגבעת האבות ובשוק הסיטונאי). ל 60,000 הפלסטינים הגרים בו אסור להכנס עם מכוניות לקרבת מגוריהם.
בין שני האזורים הוצבו מחסומים קבועים, מאוישים בחליילים כל שעות היממה. המחסומים מונעים מן הפלסטינים את המעבר בין שני אזורי העיר ביניהם ומנתבים את מעברם של בעלי האישורים, כמו מורים ותלמידים. מלבדם קיימות עוד עשרות חסימות המפרידות בין האזורים H1 ל-H2.בתוך שכונת תל רומיידה הפלסטינית בחברון יש ארבעה מוקדים של היישוב היהודי בחברון
- בית קברות חלקת חבד.
- בית הקברות המוסלמי
- גן האריכאולוגי.
ביתו של ע' קרוב לגן הארכאולוגי קרוב לבית בניין שבנו למתנחלים ועמדה צבאית מאויישת. בחצר כרם זיתים עתיק בן מאות שנים, שלו ושל שכניו. עצי הזית האלה בני אלפי שנים ויקרים מאד ללבם. קרבת המתנחלים יוצרת מצב מאד נפיץ של התנכלויות תכופות כלפי הפלסטינים.
כל שנה ביחוד בתקופת המסיק הצבא צריך לאבטח את המוסקים ולהגן עליהם בגלל התעמרויות המתנחלים.
במדרון, מעין שנחשב קדוש ומהווה מוקד עליה לרגל של רבים מהמתנחלים.
- שכונת המגורים של הפלסטינים.
בתוך השכונה הוקם גם בסיס צבאי .
ליד כל מאחז מתנחלים יש עמדת שמירה צבאית
ושני מחסומים: אחד ליד חלקת חב״ד והשני ליד הגן האריכאולוגי .
התושבים הפלסטינים באזור זה יכולים ללכת רק ברגל, והכניסה לתוך השכונה היא על פי רשימות שיש לחיילים במחסום.
אין כניסה למכוניות פלסטיניות.
בתוך השכונה הוקם פילבוקס וכל המעברים לשכונה ולשאר חלקי חברון חסומים בבטונדות.המחסומים הנצפים במהלך המשמרות:
1.מחסום בית המריבה - מאויש עם פילבוקס
2. מחסומי שכונת קפישה - (הצד הצפוני של ציר ציון) מאויש עם פילבוקס
3.מחסום שני בשכונת קפישה
4. מחסום עיקול 160 (הצד הדרומי של ציר ציון) - מאויש עם פילבוקס
5. גבעת החרסינה
6. מחסום בפתח שכונת אברהם אבינו - עמדת שמירה
7. מחסום בית מרקחת - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
8. מחסום תרפ"ט - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
9. מחסום תל רומיידה - (למעלה) - עמדת שמירה
10. מחסום בית הדסה - (עמדת שמירה)
11. מחסום בית קברות חבד
12. מחסום גן ארכאולוגי
13. מחסום ז'ילבר
14. מחסום בית רחל ולאה
15. מחסום שכונת אברהם אבינו
16. מחסום בית הדסה
17. מחסום השוק הסיטונאי
18. מחסום ציר המתפללים
19. מחסום עאבד
20. מחסום כניסה למערת המכפלה- מגרש החנייה,
21. מחסום מול בית ספר אל פחאייה,
22. מחסום בכניסה למערת המכפלה מכיוון ציר המתפללים
23 עוד שלושה מחסומים מכיוון הקסבה למערת המכפלה.יש חסימות רבות נוספות שלא צוינו כאן.
המציאות מראה שבכל רגע נתון חיילים יכולים לעכב ולעצור כל פלסטיני: גבר, אשה או ילד.
Raya YeorDec-18-2025חברון - יוסרי ג'אבר וחלק ממשפחתו
-