חווארה, בית-פוריכּ, יום ד’, 18.8.04, בוקר מיכל, אורית, יהודית, קרן, רותי, מענית, מירי, חנה חסימות ועוצר (מדווחת חנה) בדרך, מכביש 5 לכיוון חווארה:זיתא – חסום בבטונדותמרדא – פתוחביתא – חסום בחסימה כפולה (!). הייתה חסימה אחת ועד לפני שבועיים ניתן היה להתקרב אליה ולקנות בשוק הירקות הגדול שבכפר. אלא שהוסיפו עוד חסימה קרובה יותר לכביש הראשי.מכביש 60 (?):סרה – בטונדותענב – בטונדות קרובות יותר לצומת, לעומת מחסום הברזל שהיה קודם לכן. 8:10 – בכפר חווארה הוטל עוצר. דקות מספר לפני שהגענו עברו חיילים ואמרו לבעלי החנויות בכביש הראשי לסגור אותן. מחסום חווארה כללי: תנועה דלילה יחסית של אנשים.בחווארה החיילים מחכים לסיור של הרמטכ”ל (כך אמרו) וכן נמצאות כתבת וצלמת של ‘במחנה’.גם בחווארה, בשני חלקי המחסום וגם בבית פוריכּ יש ‘עובדי רס”ר’ פלסטינים, בשכר המטפלים בניקיון המחסום. בבית פוריכּ המנקה הוא מחווארה, הנתון בעוצר, אבל קיבל היתר משום שהוא מועסק דרך המת”ק. חווארה דרום, מדווחת מיכל: 8:15 – 7 מעוכבים.אשה עם ילד קטן תושבי חווארה, רוצה לעבור לבי”ח רפידיה. לא מאפשרים לה כי לפי טענת החייל זה לא מקרה חירום.החיילים נראים מותשים. כשאני מבררת למה אין מעבר היום מחווארה לשכם, אחד החיילים אומר: ‘אין לי שמץ של מושג’. ‘בררתם?’ אני שואלת. ‘לא, בשביל מה’. אז אני אומרת לו: ‘אתם פשוט בלי לברר עושים מה שאומרים לכם’. אני חושבת שהיה זה מפקד המחסום שהגיע וביקש מאיתנו לזוז מאזורי המעבר כי ‘זה אזור סטרילי’ ואסור לנו לעמוד שם. אז נעמדנו במיתחם המעוכבים.בינתיים הגיעה אשה בהיריון, עם צירים, בתהליך לידה, מלווה על ידי אמה. החייל לא הסכים להעביר אותה כי היא תושבת חווארה. כמובן, אחרי התערבות שלנו שאלתי אותו אם רוצה שתלד במחסום או ולד מת בבית, הוא קרא למפקד המחסום והוא די בנזיפה אמר לו שהוא חייב להעביר מקרים הומניטריים.הרהור: איזה אבסורד זה שבחור בן 18 צריך להחליט באיזה שלב בהיריון נמצאת האשה. כדי לקבל תואר ברפואה והתמחות במיילדות צריך קצת יותר מכמה חודשים במחסום, לא?אמא ובת עם ת.ז. ישראלית מעוניינות להיכנס לשכם כי הבת רוצה להירשם לא-נג’אח, אבל (כמובן) לא מאפשרים לה להיכנס. בבדיקה עם המת”ק הדוברת מהמת”ק אמרה שסטודנטים ישראלים שלומדים בא-נג’אח הם מסתננים, דהינו נכנסים ללא אישורים. כדי שהבחורה תקבל אישור עליה לשלוח פקס למת”ק ובו בקשה להירשם.בעודנו עומדות במיתחם המעוכבים הגיע שוב מפקד המחסום ואומר שאנחנו יכולות לעמוד מלפנים או מאחור. הוא צילם אותנו ואיים להעביר זאת למשטרה, אם לא נזוז בתואנה שאנחנו עוברות על החוק.מיכל בקשה שיברר במת”ק אם מותר לנו לעמוד וכעבור 10 דק’ חוזר ואומר ‘זה בסדר, כאן (במיתחם) אתן יכולות לעמוד’.ב-10:25 – 12 מעוכבים.מ’פניני המחסום’: סמל א. (לא זה מהכתבה של אתגר קרת בידיעות של ה- 30.7) אומר לאחד החיילים: ‘המת”ק זו המלצה. האוטוריטה זה אני’. לתשומת לבם של השלטונות ה’הומניטריים’ של צה”ל.חווארה צפון, מדווחת חנה: אחרי הצומת, בדרך לצד הצפוני, קדחו בורות עמוקים מסומנים בחוט דק כמעט בלתי נראה. אין שילוט המזהיר מפני סכנה אפשרית (ובעצם, למה שיהיה, הרי המחסום כשלעצמו מהווה סכנה).8:20 – 18 מעוכבים. ב- 9:00 נשארו 9.חייל רושם ליוצאים לירדן באישורים החד פעמיים שבידיהם שהם עברו במחסום, כדי שלא יוכלו להשתמש בהם למעבר במחסומים אחרים.משפחה שהאמא בה עברה אירוע מוחי ממתינה לשחרור האח (שוחרר ב-9) מעוכב. ב- 10:25- חווארה צפון, 5 מעוכבים.ואיך אפשר בלי מאיר מהר-ברכה? זכינו לביקורו הקבוע אלא שהפעם סגנונו השתנה. הוא בעד ויכוח פוליטי, אבל לא על גב החיילים. הוא מזמין אותנו לבקר אצלו, הוא מתנצל על זה שהוא צועק.בית פוריכּ: 9:30 (בערך) – תנועה דלילה. לחיילים אין הרבה מה לעשות.שופלים בצד הדרך חופרים. לשאלתנו מה הם עושים אחד החיילים מסביר כי הם יוצרים מכשול חפירה. הפלסטינים מצידם ממלאים את החפירה בעפר, הישראלים חופרים וחוזר חלילה.הגיע גבר שביום א’ קצין במחסום לקח לו את האישור ולא החזיר לו. נציג המת”ק א. מנסה לעזור ככל יכולתו. הגבר אמר שהקצין כיוון אליו את הנשק ואיים שיירה בו אם לא יסתלק. א. מנסה ככל יכולתו לברר לגבי האישור.ולסיום: כדי להתמודד קצת עם המציאות הבלתי אפשרית פיתחנו ‘הומור מחסומים’ (כל הזכויות לרותי):· מה משותף לניו-יורק ולמחסום חווארה? המוניות הצהובות.· אחד החיילים בחווארה דרום, מוצץ מילקי תוך כדי זה שהוא בודק ת.ז. ומדבר עם העוברים. במסורת הפרסומות של מילקי אפשר לחבר תסריט בו חיילים רבים על המילקי ובינתיים הפלסטינים עוברים. 11:00 – צומת ג’ית, ביקורת של משטרה כחולה.