חיזמה, קלנדיה
סגר זה עניין מתעתע, או – מה אכפת לאלוף.
“במהלך הסגר יותר מעבר רק במקרים הומניטאריים, רפואיים וחריגים, כל זאת בכפוף לאישור מתאם פעולות הממשלה בשטחים” פרסם מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף יואב מרדכי.
כלומר: כשהיהודים חוגגים, תנועת הפלסטינים מוגבלת יותר משהיא בכל ימות השנה ורק לחריגים מותר להיכנס לישראל.
האלוף לא ציין קריטריונים לחריגות אבל כן ציין שהוא זה שמחליט עליהם.
אני רוצה לספר לאלוף על אירוע אחד ושלושה קורבנות.
הקורבנות הם שלושה פלסטינים חולי סרטן שמטופלים בהקרנות בביה”ח אוגוסטה ויקטוריה שבמזרח ירושלים (בשל מדיניות ישראל אין ולו מכשיר הקרנות אחד בכל פלסטין), שלושה מהרבה שכל בוקר מגיעים למחסום ומשם ממשיכים ליעד הטיפול.
אישורי מעבר אמנם ניתנים לחולי סרטן, אבל בכיבוש כמו בכיבוש, האישור לא ניתן לכל תקופת הטיפולים אלא לחודש וצריך לחדש אותו במועד הפקיעה.
וקרה שבערב החג השני של פסח פקע תוקף האישור של שלושה מהחולים ובערב החג המשרדים סגורים. השלושה לא עברו ולא טופלו.
ביניהם אדם בן שבעים שהוזמן לטיפול האחרון, “חשוב להשלים את סדרת הטיפולים כמו שנקבעה” אמר אחד שיודע.
*
תושבי הכפר חיזמה שוב יכולים לנוע ברכבם אל הכפר ומתוכו. הצבא הזיז את חסימות הבטון. הזיז אבל לא סילק. הן נשארו כמו תמרור אזהרה ולצדן הותקן שער מתכת צהוב בעל שתי כנפיים. חופש תנועה על תנאי.
גם הצבא והמשטרה ומג”ב לא עזבו את התושבים לנפשם וממשיכים על בסיס יומי לפטרל, להציב מחסומים ולהטריד.


מחסום חיזמא/חיזמה (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום כניסה לכלי רכב לשטח ירושלים שסופח ב-1967 מצד צפון-מזרח. המחסום נמצא בקצה פסגת זאב, מאויש בידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות.והמעבר מותר לבעלי תעודות זהות כחולות בלבד. פתוח 24 שעות ביממה. כלי התחבורה הציבורית של מזרח ירושלים מחויבים לעבור רק דרך "מחסום קלנדיה" בצפון ירושלים (עד להקמת המחסום יכלו תושבי הכפר חיזמה להיכנס לירושלים כמעט ללא הגבלה).
הכפר חיזמה הסמוך למחסום סובל מהתנכלות מתנחלים ומפשיטות ליליות רבות של חיילי צה"ל.
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-