13:20 – 15:30

13:20 מחסום בזק – עברנו. חלפנו על פניו של הפועל הפלסטיני שמנקה את סביבת המחסום.

חם!!!  יבש!!!

ילדי אל-פארסייה יורדים מהמיניבוס בריצה אל המאהל שלהם.

13:40 מחסום חמרה
במסלול המרכזי ניצב (חונה) שופל ענק.
8 מכוניות ממתינות למעבר, מכוניות עם פועלים ששבים מעבודה כולל 2 מידיבוסים ומיניבוס. אחדים (רבים יותר מכרגיל) מנופפים לנו בשמחה מהחלונות. בתוך 5 דקות, בעודנו מתקדמות אל רחבת המחסום, כל המכוניות עברו ונסעו לדרכן. חייל (על כובעו מתנוססת הכתובת "1.אלוהינו"), וחיילת מ"צ באפוד מלא באו לקראתנו לשאול אם נחוצה לנו עזרה, ולהציע שנשתה הרבה מים (אכן היה חם, וקרינת השמש חסרת רחמים). היוצאים וחגורותיהם בידיהם מחויכים כולם ונראים שמחים. אחד מהם מזמין אותנו להצטרף אליהם. האווירה במחסום נינוחה, יחסית להפחדות מהתקשורת ולאיומים (ישחטו אותנו) שציטט באוזננו לפני שבוע אחד מבעלי הדרגות במקום. לאחר 10 דקות – שוב נוצר טור של מכוניות ממתינות וגם הוא משתחרר. נהג של מיניבוס עוצר נסער. הנוסעים – צעירים, שעובדים בג'יפטליק בתמרים (אחד מהם סטודנט למינהל) שנראו במצב רוח מרומם – ניסו להסביר מה קרה. מסתבר שהיו איתם שניים שלא הורשו לעבור. אחד בעל תעודת זהות שנראה צעיר מכפי גילו, ושני צעיר (בן 15?) אין לו תעודת זהות אבל נראה מבוגר יותר. לאחר כחמש דקות הגיע אביו של הצעיר (הנראה מבוגר) ושחרר את בנו, ואז יצא גם המבוגר (הנראה צעיר) וכולם הידקו חגורות והחבורה כולה המשיכה לדרכה. ואז (14:10) ראינו שיירה של 15 מכוניות ממתינות.

וגם 12 פועלים שהלכו על הכביש לכיוון המחסום, ועברו. מידיבוס עם פועלים פנה לכיוון צפון.

 14:20 עברו כולם, ועזבנו

כביש אלון מעולף בחום הצהרים. הסוללה ושני השערים עדין שם.

14:45  מחסום תיאסיר

המידיבוס שפנה צפונה בצומת חמרה מגיע אל המחסום. מסמנים לו, הוא מתקדם, עוצר, ואז כל נוסעיו יורדים. לשמחתנו לא הועמדו בשורה אלא שוחררו מייד. החייל בעמדת הכביש הושיט בקבוק מים אל החלון הקדמי של  מיניבוס וקיבל אותו מהחלון האחורי. כך פעמיים, ואז כנראה התרוקן הבקבוק. עלינו עד לעמדה העליונה ולא ננזפנו. התנועה דלילה (את שעת השיא נראה שבילינו במחסום חמרה). 

15:15 עזבנו

15:30 מחסום בזק – עברנו