15:55- 19:00

מחסום בזק 15:55
עברנו.

16:40 אידעיס – מול ההתנחלות משואה
נכנסנו במטרה למסור בגדים ולפגוש משפחות שבתיהם נהרסו לפני מספר שבועות. פגשנו שלושה צעירים, לאחר שהבינו שאנו דורשות טובה קיבלו ברצון את הבגדים. למדנו שהם אינם בדואים אלא משפחות מדרום הר חברון (פגשנו מהם גם באזור שליד ההתנחלות בקעות, וגם בפורוש בית דג'אן). הבנו שיש צרפתים שמסייעים להם (אולי בשיקום הבתים? לא הבנו במה). הם קונים מים ממקורות. היו בורות מים… נהרסו בורות…

17:05 מחסום חמרה
כמעט חושך. המחסום מואר באור יקרות. שני סמלים מבקשים שנעזוב את המקום בשל הפרעה לעבודתם. לבסוף המשיכו במלאכתם והפסיקו להתווכח. השתכנעו מאיתנו (?), משיחת טלפון(?)
המחסום לא עצר. המכוניות שמחכות לסימן כיבו אורות וחיכו. שתי חיילות וארבעה חיילים עמדו במקום הקר הזה, גבם אל הכביש, אחד מסמן למכוניות ואחד יש להניח נמצא במגדל התצפית.
רוב התנועה זורמת מערבה. מזרחה – כלי הרכב חקלאיים ברובם. שלושה הולכי רגל עברו את המחסום מערבה מבלי שמישהו ניגש אליהם. אולי אפילו לא שמו לב אליהם.
לאורך הגדר שמקיפה את המשטח שממזרח לעמדת הבידוק נשענות פלטות רשת, ולא ראינו את חלקי הקרוסלה שהיו זרוקים שם. בסככה שבתוכה נמצא עוקב המים (ולפעמים הציוד של הכלבנים) סגרו מדרום בקיר פלסטיק במקום התלתלית שהיתה משוכה לאורכם (בתמונה). תלתליות משומשות היו מונחות בצידו האחר של משטח הבטון.
17:45 עזבנו.

להוציא את המחנה הצבאי, "דרך אלון" והעלייה אל מחסום תיאסיר חשוכים לגמרי, כאילו אין חיים שם. סמוך למחנה של תיאסיר רואים דגלים אוהלים ומדורות של חיילים שיעבירו את הלילה בחוץ.

 18:10 מחסום תיאסיר
התקבלנו בברכת שלום ובאדישות. טנדרים לבנים (של מפקדים?) נסעו הלוך וחזור.
מלבדם תנועה דלילה. אוטובוס (לא אגד) נכנס אל הבסיס. המקום מצחין(!) ריח רע עולה מהשירותים שבמקום.
18:40 עזבנו

19:00 בזק   
נסיעה טובה. כל טוב.